חורבת קיאפה

הישג גדול בשמירת המורשת בישראל: חורבת קיאפה ועמק האלה יוכרזו גן לאומי. שכונת המגורים שתוכננה סמוך להם תבוטל

שיתוף פעולה מוצלח בין רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים הביא להחלטה חשובה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, לאשר להפקדה את התכנית להכרזת גן לאומי במורדות עמק האלה

שיתוף פעולה מוצלח בין רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים הביא להחלטה חשובה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, לאשר להפקדה את התכנית להכרזת גן לאומי במורדות עמק האלה - בין בית נטיף ממזרח, לחורבת קיאפה ממערב, ולבטל את תכנית הבנייה לשכונה הדרומית של רמת בית שמש, אשר סיכנה את שימורה ואת פיתוחה של חורבת קיאפה כגן לאומי.

חורבת קיאפה, השוכנת בראש אחת הגבעות הסוגרות על עמק האלה מצפון, מצטיינת בחשיבות ארכאולוגית והיסטורית רבה ונראות נופית בולטת. במקום שכנה עיר חשובה בתקופת ממלכת יהודה, אשר חופרים אותה משנת 2007 הארכאולוגים פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות, והיא ייחודית ברמת ההשתמרות הגבוהה שלה. באתר התגלתה הכתובת העברית הקדומה ביותר וממצאים ייחודיים נוספים, עיקרם מתקופת הברזל 2, ובהם, חומת סוגרים, שני שערים, מערכות מגורים ופריט, שהחוקרים מפרשים כמודל המקדש מאבן. יש המציעים לזהות אותה עם העיר "שעריים" המקראית שהוזכרה ברשימת הערים של ממלכת יהודה וכן אחרי ניצחון דוד על גָּלְיָת, כשהפלשתים נסוגים בדרך שעריים אל עבר גת ועקרון (שמואל א', י"ז, נ"ב).

בשנים האחרונות מקדמים משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל שמונה תכניות מפורטות לבניית עשרות אלפי יחידות דיור בחלק הדרומי של רמת בית שמש, עד סמוך למורדות עמק האלה וסביב אתרי העתיקות החשובים תל ירמות, בית נטיף וחורבת קיאפה. זאת, על בסיס תכניות מתאר להרחבת העיר בית שמש, אשר אושרו כבר בשנות ה-90 של המאה ה-20.

במהלך חפירתה של חורבת קיאפה בשנים האחרונות, התבררו חשיבותו התרבותית של האתר והפוטנציאל הגבוה לפיתוחו כאתר מורשת מהשורה הראשונה. עקב כך, דרשה הרשות לעגן את שימור האתר כגן לאומי, ולשמרו כחלק ממכלול של נוף תרבות הכולל את עמק האלה והתילים המקראיים סביבו, זירת הסיפור של קרב דוד וגוליית.

במסמכי התכנון שהפיקו רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים בדבר השטח נקבע, כי "האתר מיוחד בכך שהוא ממחיש באופן ברור את הקשר בין "הסיפור" לבין הממצאים בשטח. שילוב ערכיו של האתר, יחד עם מאפייניו הנופיים והיותו אתר חפור שבו ניתן לחוות ממצא נדיר ברמת השתמרות גבוהה, מוביל למסקנה, כי לפנינו אתר בעל פוטנציאל פיתוח כאתר ביקור ברמה הארצית ואף יותר מכך. הפוטנציאל להבנתו, לשמירתו ולפיתוחו של האתר תלוי בשמירה עליו בהקשרו הנופי הפתוח. נדרש להרחיק מהאתר את השטח הבנוי, כך שתישמר הסביבה הנופית הפתוחה, כולל הוואדיות סביבו וייווצר אזור חיץ משמעותי בין האתר לבין העיר מצפון. תכנית הבנייה לשכונה הסמוכה לאתר (שכונה ד6), על תשתיותיה וכבישיה, לא תאפשר שמירה על עקרונות אלה ולכן יש לבטלה" .

מוסדות התכנון קיבלו את עמדת רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים . תכנית הגן הלאומי, בתכנונו של אדר' דורון שיינמן, אושרה אתמול להפקדה.

לדברי ראש מינהל שימור ברשות העתיקות, רענן כסליו: "בצעד דרמטי זה, אולי חסר תקדים מסוגו, נקבעה מדיניות תכנון הרואה בשמירת המורשת ערך שווה לצורך הדחוף ביחידות דיור ובפיתוח. אני מברך את הוועדה המחוזית אשר השכילה, בהחלטה אמיצה, לאזן בין הערכים" .

יובל פלד, ראש חטיבת הפיתוח ברשות הטבע והגנים: "רשות הטבע והגנים מברכת את הוועדה המחוזית על ההחלטה הנבונה שקיבלה ותאפשר לדורות העתיד לחוש את העבר בנוף ההווה ולהבין את זירת הסיפור ההיסטורי של קרב דוד וגוליית, קרב שיש לו חשיבות היסטורית לעם היושב בציון ולעולם כולו".