תל מוצא

מקדש ומצבור נדיר של כלי פולחן מתקופת המקרא נחשפו בתל מוצא

עדויות נדירות לאופיים של  חיי הדת והפולחן מראשית ימי ממלכת יהודה נחשפו לאחרונה בתל מוצא שממערב לירושלים. הן נמצאו בחפירות שעורכת רשות העתיקות בימים אלה באתר הארכאולוגי תל מוצא לפני העבודות לסלילת כביש 1 החדש

הממצאים, המתוארכים לראשית ימי המלוכה, ובהם - בין השאר, צלמיות חרס של גברים ושל סוסים, מהווים עדות נדירה לפולחן בסביבות ירושלים של ראשית תקופת המלוכה . נאמר כבר לעיל

בחפירות שעורכת רשות העתיקות בימים אלה באתר הארכאולוגי תל מוצא לפני העבודות שתבצע חברת "נתיבי ישראל" (מע"צ לשעבר),לסלילת כביש 1 החדש משער הגיא אל ירושלים , נחשפו מבנה פולחני (מקדש) ומצבור של כלי פולחן בני כ-2,750 שנה. 

לדברי אנה אייריך, ד"ר חמודי חלאילה ושועה קיסילביץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "המבנה הפולחני בתל מוצא הוא ממצא יוצא דופן ובולט על רקע היעדרם הכמעט מוחלט של מבני פולחן בני התקופה ביהודה בתקופת קיומו של בית המקדש הראשון. ייחודו של המבנה בולט אף יותר בשל קירבתו לבירה ירושלים, המשמשת מרכזה הפולחני המרכזי של הממלכה באותה עת". לדברי החוקרים, " נמצאו במקום, בין השאר, צלמיות חרס של גברים, האחד מזוקן, שפשרם עדיין אינו ידוע". 

תל מוצא וסביבתה ידועים כאזור בעל חשיבות ארכאולוגית ראשונה במעלה. בעבר נחשפו באתר שרידים רבים השייכים לתקופות שונות. במהלך שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים נחפר האתר כחלק מתכנון התוואי החדש של כביש מס' 1. חופרי האתר אז הציעו לזהות מחדש את המקום עם היישוב המקראי 'מֹּצָה', המוזכר בספר יהושע - עיר בנחלת שבט בנימין על גבול יהודה (יהושע יח: כו). הצעה זו התבססה גם על חשיפתם של ממצאים שהדגישו את חשיבותו של האתר במערכת המינהל של ממלכת יהודה בימי הבית הראשון. בין היתר, נחשפו במקום בניין ציבורי, מבנה מחסנים גדול ומספר רב של ממגורות. לטענתם, האתר שימש מחסן התבואה של ירושלים, והוא נוהל  בידי פקידות רמת דרג. 

בחפירה הנוכחית נחשפו עדויות המוסיפות נופך נוסף להבנת האתר. לדברי הארכאולוגים אייריך, ד"ר חלאילה וקיסילביץ, "בחפירה הנוכחית נחשף חלק ממבנה גדול - מראשית ימי המלוכה (תקופת הברזל 2 א'). קירות המבנה מסיביים, ובתכניתו משולב פתח כניסה רחב הפונה למזרח, כמסורת בניית המקדשים במזרח הקדום: קרני השמש המפציעות במזרח, מאירות ראשונה את החפץ המונח בתוך המקדש פנימה, והוא מסמל את הנוכחות האלוהית בו. בחצר המקדש נחשף מבנה מרובע, ככל הנראה מזבח, ובקרבתו התגלה מצבור של כלי פולחן. מכלול כלים זה כולל כלי חרס בעלי אופי פולחני, בהם שברי קובעות (קערות על בסיס גבוה ששימשו בטקסי פולחן), כני פולחן מעוטרים ומספר צלמיות חרס משני סוגים: הראשון, ראשי צלמיות זעירות בדמות אדם (צלמיות אנתרופומורפיות) שלהן כיסוי ראש שטוח ושיער מתולתל; השני - צלמיות של בעלי חיים (זואומורפיות) - בעיקר של בהמות רתומות". החופרים מדגישים, כי "מציאתו של המבנה הפולחני על מכלול כלי הפולחן שנתגלו בו, ובמיוחד ההשפעה החופית הניכרת בצלמיות האנתרופומורפיות, דורשים עדיין מחקר מעמיק". 

הפולחן בתחומי ממלכת יהודה מתועד במחקר הארכאולוגי בעיקר מתוך שפע של צלמיות חרס וכלי פולחן אחרים, שהתגלו באתרים רבים בארץ - בדרך כלל כחלק מפולחן ביתי, אך רק באתרים בודדים בני התקופה התגלו שרידים של במות ומקדשים שבהם התקיימו טקסי הפולחן. לדברי מנהלי החפירה, "הממצא שנחשף כעת בתל מוצא הוא עדות ארכאולוגית נדירה לקיומם של מקדשים ומתחמי פולחן בממלכת יהודה בכלל ובסביבתה של ירושלים בפרט, טרם כינונן של הרפורמות הפולחניות ברחבי הממלכה בשלהי תקופת המלוכה (בימיהם של חזקיהו ויאשיהו), אשר ביטלו את כל מקומות הפולחן וריכזו אותו במקדש בירושלים בלבד".