דרך בורמה

יישוב כפרי בן 2300 שנה נחשף לצד 'דרך בורמה''

בעקבות התגלית, עדכנו רשות העתיקות וחברת 'נתיבי הגז הטבעי לישראל' את התכנית ההנדסית להקמת קו הגז הטבעי, והממצא יישמר כאתר ארכאולוגי פתוח

שרידיו של יישוב כפרי שהתקיים לאורך כמאתיים שנה במהלך ימי הבית השני, נחשפו בחודשים אוגוסט 2013-ינואר 2014, ליד דרך בורמה (בקרבת 'מצפה הראל'). הממצאים נחשפו בחפירת הצלה ארכאולוגית שביצעה רשות העתיקות לפני עבודות ההקמה של הפרויקט הלאומי להנחת קו הגז הטבעי לירושלים, פרויקט שמובילה אותו חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל ("נתגז").

בחודש יוני 2013 החלה נתגז בביצוע הפרויקט, שאורכו 35 ק”מ, המתחיל באזור השפלה ויסתיים בפאתי ירושלים. בעקבות הממצאים, החליטו רשות העתיקות ונתגז לעדכן את  התכנית ההנדסית להקמת קו הגז הטבעי, לצורך עקיפת האתר ושמירתו כאתר ארכאולוגי פתוח לצד דרך בורמה. 

בשטח החפירה, המשתרע על כ-750 מ"ר, נחשפו חלקיו של יישוב כפרי קטן שבו מספר בתי אבן קטנים, וביניהם רשת של סמטאות צרות. תכניתו של כל בית, ששימש כמובן למגורים של משפחה גרעינית אחת, כוללת מספר חדרים וחצר קטורה. לדברי אירנה זילברבוד, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "על פי רוב, שימשו החדרים למגורים ולאחסון, ואילו בחצרות נעשו מלאכת הבית השונות". 

האתר, ששמו לא שרד, שוכן בראש שלוחה בגובה 280 מטר מעל פני הים, וממנו נשקפת תצפית לעבר השטחים שסביבו. שטחי קרקע נרחבים אלה שימשו - אז כמו בימינו - לגידולי מטעים וכרמי ענבים, אשר היו הבסיס הכלכלי של מתיישבי האזור הקדומים. 

החפירות הראו, כי האתר הגיע לשיא התפתחותו במהלך התקופה ההלניסטית (במהלך המאה השלישית לפני הספירה), כאשר אזור יהודה היה מצוי בשלטונם של המלכים הסלווקים, יורשיו של אלכסנדר הגדול, והוא הגיע לקיצו בשלהי ימי שלטון החשמונאים. 

הסיבות להפסקת החיים באתר אינן ידועות, אך ניתן לשער כי הן קשורות לקשיים כלכליים ולא לאירוע אלים. 

ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים, מציין כי "התופעה של נטישת כפרים וחוות חקלאיות בסוף התקופה החשמונאית או בראשית ימי שלטונו של הורדוס הגדול יורשם בשלטון, מוכרת באתרים כפריים רבים ביהודה, וייתכן שהיא קשורה למפעלי הבנייה הנרחבים שערך הורדוס בירושלים, ובמיוחד בניית הר הבית, ובהגירתם של כפריים רבים לעיר הבירה כדי להשתתף במפעל זה". 

בחפירות התגלו ממצאים רבים ומגוונים, מכל תקופות היישוב באתר, כולל כלי כתישה ושחיקה מבזלת ומאבני גיר ששימשו למלאכות הבישול הביתי, כלי בישול מחרס, קנקני אגירה לנוזלים – שמן ויין, נרות שמן מחרס ששימשו לתאורת הבתים, ויותר מ-60 מטבעות, כולל מטבעות מתקופת שלטונו של המלך הסלווקי אנטיוכוס השלישי, ואף מימיו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי.