דתי קהילתי
בתי הספר הממלכתיים דתיים 'האלה', 'אבן העזר', 'מתתיהו', 'לביא' ו'קרוב' פותחים שנה עם הפנים לקהילה * שרה דמסקי: "ממשיכים להכות שורשים ולהתרחב בקהילה"
בתי הספר הממלכתיים דתיים 'האלה', 'אבן העזר', 'מתתיהו', 'לביא' ו'קרוב' פותחים שנה עם הפנים לקהילה * שרה דמסקי: "ממשיכים להכות שורשים ולהתרחב בקהילה"
חמישה בתי ספר ברחבי המועצה נותנים מענה לאוכלוסייה הדתית לאומית: בית הספר 'האלה' בנחושה, בית הספר 'אבן העזר' בנחם, בית הספר 'מתתיהו' בצלפון, ובתי הספר 'לביא' ו'קרוב' בצור הדסה. בתי הספר נצמדים לעקרונות שהותוו בתכנית האסטרטגית לחינוך, אותם התוותה הוועדה לחינוך דתי בראשותו של ד"ר שמריהו בן פזי שהוקמה במסגרת התכנית וקבעה דפוסי עבודה וקווים משותפים לכלל מוסדות החינוך הדתי במועצה.
בכל אחד מחמשת בתי הספר נותנים דגש רב לחיבור עם הקהילה באמצעות פעילויות משותפות עם ההורים, בני המשפחה ותושבי היישוב. לקראת פתיחת השנה, חמשת מנהלי בית הספר סיפרו לעיתון 'בקיצור' על התכניות, האתגרים והמטרות.
אילן זזון מנהל 'אבן העזר'
המנהל שנכנס לתפקידו השנה התרגש כדבריו "לפגוש קהילה חמה ומדהימה" ושיתף אותנו בתחושותיו: "במפגשי ההכרות המוקדמים עם ההורים הבנתי שהגעתי למקום מיוחד. זה לא בית ספר עירוני ואפילו לא דומה לבתי הספר בגוש עציון", פתח זזון. "זו מראה של קהילה. יש מעורבות מאוד יפה וחמה ומיד חשתי בקסם שיש במקום הזה. זה מזכיר לי את שכונת ילדותי נחלאות עם האנשים הטובים והחמים שאין להם תחליף. ממקום כזה אפשר רק להמריא". על התכניות לשנה הקרובה הוסיף זזון: "אני רואה את 'אבן העזר' כבית חינוך וכעוגן קהילתי, ולכן אני בוחר בשלושת המ"מים – מסורת, משפחה, מצוינות. בית חינוך למסורת, לחיזוק המשפחה ולמתן כלים להתמודדות עם החיים וכמובן כלים ללמידה. אם נדע לשמור בין שלושת אלה נמריא מעלה".
בימים אלה מקדם זזון מיזם קהילתי מרשים במטרה לסחוף את האזור כולו למפגשים בנושאי חינוך ומקורות: "באחד מהמפגשים בזכריה הבריק לי רעיון. אחת לשבועיים נקיים בית מדרש נודד, ובו שיח בענייני חינוך על המקורות. כל פעם יועברו שיעורים ביישוב אחר יחד עם ההורים וכלל התושבים. זה כבר שואב את האנשים ויש לא מעט מרצים שהביעו את רצונם להעביר שעורים. אנחנו רוצים שכל תושבי האזור יגיעו ויקחו בזה חלק".
שרה דמסקי מנהלת 'האלה'
עם 400 תלמידים ו-15 כיתות מנהלת בית הספר פותחת את השנה עם המון שביעות רצון: "אנחנו ממשיכים להכות שורשים ולצמוח", אומרת דמסקי לקראת פתיחת השנה. "ערכים כמו שייכות, משפחה, קהילה מובילים אותנו למחוזות נפלאים. בכל יום שישי ובכל ראש חודש נקיים פעילות ברוח ערכים אלה. נשים השנה נשים דגש על הנהגת תלמידים פעילה, על הקשר של הילד למקום, על למידה סביב פרויקטים, אירועים קהילתיים ובהם טיול משפחות ויום סבבה עם הסבים והסבתות, בית מדרש 'במה', תכניות קיימות, אומנויות, פינת חי וגינה חקלאית. דמסקי מסכמת: "בעיניי הכי חשוב שהילדים אוהבים לבוא בית הספר, שיש חיבור לקהילה, לנשמה, לא רק לצרכים לימודיים. תלמידנו מגלים סקרנות, שמחה, אינטרקציה חברתית ויצירתיות. נמשיך באותה הדרך".
רוית גדנקן מנהלת 'לביא'
"גדלנו השנה ב-40 תלמידים ולא במקרה", אומרת מנהלת בית הספר. "משיחות עם ההורים החדשים נוכחתי לדעת שהם מאוד התרשמו מהחינוך הערכי ומרגישים צורך להטמיע את ערכי היהדות והמורשת אצל הילדים. קיבלתי תגובות כמו 'נדלקנו על זה', 'פשוט התאהבנו', 'האווירה חמה ומשפחתית', 'כבשתם את ליבנו'. השנה אנחנו נכנסים לפדגוגיה חדשנית בנושא של למידה סביב פרויקטים. כיום הידע נמצא בידיים של הילדים לא רק אצל המורה. לכן יש צורך לשנות את ההוראה ולתת דגש למשימות חקר וללימוד בזוגות". גדנקן מוסיפה: "נעניק את כל הכלים לתלמידי כיתות ו' כדי להקל עליהם את המעבר לחטיבות הביניים הטובות ביותר. הכנסנו את תכנית 'רופאים צעירים' במסגרת 'קרן קרב' על מנת לחשוף את התלמידים לעבודת הקודש של הרופאים".
יוסי שרבי מנהל 'מתתיהו'
"הדגש השנה הוא בנושא אקולוגיה וסביבה, חיבור בין שמיים וארץ, בין שמירה על כדור הארץ לבין הנושא הדתי ערכי", מספר מנהל בית הספר. "תחום נוסף שתופס אצלנו תאוצה הוא התחום המוסיקלי בשיתוף 'יד חריף'. יש אצלנו 50 תלמידים שמנגנים ו-15 תלמידים בתזמורת. השנה תופעל החממה החדשה ויימשכו לימודי המחול. שרבי מוסיף: "הרחבנו את הצוות המקצועי והשנה יחלו לימודי האנגלית כבר מכיתה א' לאור החשיבות הגבוהה של השפה".
ליאת ברשישת מנהלת 'קרוב'
"בית הספר שלנו הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית", אומרת מנהלת בית הספר. "גם התלמידים וגם המורים הם דתיים וחילוניים. אנחנו דוגלים בחינוך משלב דתי חילוני עם מרחב יהודי גדול כאשר רוב השעות הן יחד וחלקן בקבוצות נפרדות לדתיים וחילוניים. יש את הצד היצירתי התפתחותי ששואב רעיונות מהגישה האנטרופוסופית וגישות נוספות. הרצון הוא לראות את הילד מתפתח חברתית קוגנטיבית והתנהגותית ומתמודד עם האתגרים תוך חיבור לעצמו ולקבוצה. עיקרון מנחה נוסף הוא החיבור לאקולוגיה. הטבע והסביבה הם חלק מהותי וחשוב בחינוך הילדים". ברשישת מוסיפה: "אנחנו רוצים שכל אחד יישאר במקום שלו, כדתי או כחילוני, שיהיה ביניהם שיח וכל אחד יכיר ויכבד את דעותיו של השני תוך חיזוק הזהות האישית והחיבור למקורות. בנוסף ניתן דגש למוסיקה, תנועה, יוגה, מלאכות קדומות ואמנות, פעילות לכל הקהילה ולימוד משותף בין הורים לילדים. אנחנו מקנים את הידע בדרך שונה. אין ציונים, אין מבחנים. חשוב לנו שהילד יעבור תהליך וירגיש טוב עם עצמו".
חמישה בתי ספר ברחבי המועצה נותנים מענה לאוכלוסייה הדתית לאומית: בית הספר 'האלה' בנחושה, בית הספר 'אבן העזר' בנחם, בית הספר 'מתתיהו' בצלפון, ובתי הספר 'לביא' ו'קרוב' בצור הדסה. בתי הספר נצמדים לעקרונות שהותוו בתכנית האסטרטגית לחינוך, אותם התוותה הוועדה לחינוך דתי בראשותו של ד"ר שמריהו בן פזי שהוקמה במסגרת התכנית וקבעה דפוסי עבודה וקווים משותפים לכלל מוסדות החינוך הדתי במועצה.
בכל אחד מחמשת בתי הספר נותנים דגש רב לחיבור עם הקהילה באמצעות פעילויות משותפות עם ההורים, בני המשפחה ותושבי היישוב. לקראת פתיחת השנה, חמשת מנהלי בית הספר סיפרו לעיתון 'בקיצור' על התכניות, האתגרים והמטרות.
אילן זזון מנהל 'אבן העזר'
המנהל שנכנס לתפקידו השנה התרגש כדבריו "לפגוש קהילה חמה ומדהימה" ושיתף אותנו בתחושותיו: "במפגשי ההכרות המוקדמים עם ההורים הבנתי שהגעתי למקום מיוחד. זה לא בית ספר עירוני ואפילו לא דומה לבתי הספר בגוש עציון", פתח זזון. "זו מראה של קהילה. יש מעורבות מאוד יפה וחמה ומיד חשתי בקסם שיש במקום הזה. זה מזכיר לי את שכונת ילדותי נחלאות עם האנשים הטובים והחמים שאין להם תחליף. ממקום כזה אפשר רק להמריא". על התכניות לשנה הקרובה הוסיף זזון: "אני רואה את 'אבן העזר' כבית חינוך וכעוגן קהילתי, ולכן אני בוחר בשלושת המ"מים – מסורת, משפחה, מצוינות. בית חינוך למסורת, לחיזוק המשפחה ולמתן כלים להתמודדות עם החיים וכמובן כלים ללמידה. אם נדע לשמור בין שלושת אלה נמריא מעלה".
בימים אלה מקדם זזון מיזם קהילתי מרשים במטרה לסחוף את האזור כולו למפגשים בנושאי חינוך ומקורות: "באחד מהמפגשים בזכריה הבריק לי רעיון. אחת לשבועיים נקיים בית מדרש נודד, ובו שיח בענייני חינוך על המקורות. כל פעם יועברו שיעורים ביישוב אחר יחד עם ההורים וכלל התושבים. זה כבר שואב את האנשים ויש לא מעט מרצים שהביעו את רצונם להעביר שעורים. אנחנו רוצים שכל תושבי האזור יגיעו ויקחו בזה חלק".
שרה דמסקי מנהלת 'האלה'
עם 400 תלמידים ו-15 כיתות מנהלת בית הספר פותחת את השנה עם המון שביעות רצון: "אנחנו ממשיכים להכות שורשים ולצמוח", אומרת דמסקי לקראת פתיחת השנה. "ערכים כמו שייכות, משפחה, קהילה מובילים אותנו למחוזות נפלאים. בכל יום שישי ובכל ראש חודש נקיים פעילות ברוח ערכים אלה. נשים השנה נשים דגש על הנהגת תלמידים פעילה, על הקשר של הילד למקום, על למידה סביב פרויקטים, אירועים קהילתיים ובהם טיול משפחות ויום סבבה עם הסבים והסבתות, בית מדרש 'במה', תכניות קיימות, אומנויות, פינת חי וגינה חקלאית. דמסקי מסכמת: "בעיניי הכי חשוב שהילדים אוהבים לבוא בית הספר, שיש חיבור לקהילה, לנשמה, לא רק לצרכים לימודיים. תלמידנו מגלים סקרנות, שמחה, אינטרקציה חברתית ויצירתיות. נמשיך באותה הדרך".
רוית גדנקן מנהלת 'לביא'
"גדלנו השנה ב-40 תלמידים ולא במקרה", אומרת מנהלת בית הספר. "משיחות עם ההורים החדשים נוכחתי לדעת שהם מאוד התרשמו מהחינוך הערכי ומרגישים צורך להטמיע את ערכי היהדות והמורשת אצל הילדים. קיבלתי תגובות כמו 'נדלקנו על זה', 'פשוט התאהבנו', 'האווירה חמה ומשפחתית', 'כבשתם את ליבנו'. השנה אנחנו נכנסים לפדגוגיה חדשנית בנושא של למידה סביב פרויקטים. כיום הידע נמצא בידיים של הילדים לא רק אצל המורה. לכן יש צורך לשנות את ההוראה ולתת דגש למשימות חקר וללימוד בזוגות". גדנקן מוסיפה: "נעניק את כל הכלים לתלמידי כיתות ו' כדי להקל עליהם את המעבר לחטיבות הביניים הטובות ביותר. הכנסנו את תכנית 'רופאים צעירים' במסגרת 'קרן קרב' על מנת לחשוף את התלמידים לעבודת הקודש של הרופאים".
יוסי שרבי מנהל 'מתתיהו'
"הדגש השנה הוא בנושא אקולוגיה וסביבה, חיבור בין שמיים וארץ, בין שמירה על כדור הארץ לבין הנושא הדתי ערכי", מספר מנהל בית הספר. "תחום נוסף שתופס אצלנו תאוצה הוא התחום המוסיקלי בשיתוף 'יד חריף'. יש אצלנו 50 תלמידים שמנגנים ו-15 תלמידים בתזמורת. השנה תופעל החממה החדשה ויימשכו לימודי המחול. שרבי מוסיף: "הרחבנו את הצוות המקצועי והשנה יחלו לימודי האנגלית כבר מכיתה א' לאור החשיבות הגבוהה של השפה".
ליאת ברשישת מנהלת 'קרוב'
"בית הספר שלנו הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית", אומרת מנהלת בית הספר. "גם התלמידים וגם המורים הם דתיים וחילוניים. אנחנו דוגלים בחינוך משלב דתי חילוני עם מרחב יהודי גדול כאשר רוב השעות הן יחד וחלקן בקבוצות נפרדות לדתיים וחילוניים. יש את הצד היצירתי התפתחותי ששואב רעיונות מהגישה האנטרופוסופית וגישות נוספות. הרצון הוא לראות את הילד מתפתח חברתית קוגנטיבית והתנהגותית ומתמודד עם האתגרים תוך חיבור לעצמו ולקבוצה. עיקרון מנחה נוסף הוא החיבור לאקולוגיה. הטבע והסביבה הם חלק מהותי וחשוב בחינוך הילדים". ברשישת מוסיפה: "אנחנו רוצים שכל אחד יישאר במקום שלו, כדתי או כחילוני, שיהיה ביניהם שיח וכל אחד יכיר ויכבד את דעותיו של השני תוך חיזוק הזהות האישית והחיבור למקורות. בנוסף ניתן דגש למוסיקה, תנועה, יוגה, מלאכות קדומות ואמנות, פעילות לכל הקהילה ולימוד משותף בין הורים לילדים. אנחנו מקנים את הידע בדרך שונה. אין ציונים, אין מבחנים. חשוב לנו שהילד יעבור תהליך וירגיש טוב עם עצמו".