מטה יהודה - 'עיר ללא אלימות'

לאחר התמודדות ארוכה וקשיים לא מבוטלים הצליח ראש המועצה משה דדון להוביל להפעלת תכנית הדגל למניעת אלימות של ממשלת ישראל והמשרד לביטחון פנים, בתקצוב ממשלתי של 1.4 מיליון שקל בשנה * דדון: "זהו ציון דרך ענק למטה יהודה"

לאחר התמודדות ארוכה וקשיים לא מבוטלים הצליח ראש המועצה משה דדון להוביל להפעלת תכנית הדגל למניעת אלימות של ממשלת ישראל והמשרד לביטחון פנים, בתקצוב ממשלתי של 1.4 מיליון שקל בשנה * דדון: "זהו ציון דרך ענק למטה יהודה"

מועצה אזורית מטה יהודה הודיעה השבוע כי הצליחה להיכלל ברשימת הרשויות בהן תיושם תכנית 'עיר ללא אלימות'. זאת, לאחר חודשים ארוכים של התמודדות מול רשויות רבות אחרות שביקשו להיכנס לתוכנית, הממומנת ברובה על ידי ממשלת ישראל.
 
מדובר בתכנית הדגל של ממשלת ישראל והמשרד לביטחון פנים, הפועלת כיום בכ-120 רשויות בישראל ונועדה להילחם בהתנהגות אנטי חברתית, אלימות, עבריינות ופשיעה.
 
הכללתה של מטה יהודה כאחת הרשויות שתפעיל את התוכנית התאפשרה הודות ללחצים שהפעיל ראש המועצה, משה דדון, שביקש להטמיע את התכנית במטה יהודה במימון תקציב ממשלתי בסך 1.4 מיליון שקלים בשנה. זאת, לצד האתגר שבהטמעת תכנית בסדר גודל שכזה במועצה אזורית אשר בניגוד לעירייה מורכבת מיישובים רבים בעלי צרכים שונים ומגוונים.
 
כבר בימים הקרובים, נמסר מהמועצה, יכונסו מנהלי האגפים במועצה לישיבה ראשונה בנושא בה ידונו בצעדים הנדרשים להטמעת התכנית במטה יהודה ובתפקידו של כל אגף במאבק נגד האלימות.
 
"זהו אתגר מורכב אך הכרחי", מסר דדון השבוע. "אימצנו את התכנית כחלק מהמאמצים להגביר את הביטחון האישי של התושבים. התכנית יוצרת שפה אחידה בין כל הגורמים במאבק נגד האלימות ומעצימה את שיתוף הפעולה בין המועצה לבין גורמי אכיפת החוק, משטרת ישראל ומשמר הגבול. אנו שמחים להוביל את התכנית במטה יהודה. זהו שלב נוסף במאבק של המועצה והתושבים נגד פורעי חוק באשר הם".
 
על התכנית
התכנית הלאומית 'עיר ללא אלימות' היא תכנית מערכתית, רב-תחומית ומורכבת אשר מתמודדת עם כל סוגי ומצבי האלימות, הפשיעה וההתנהגות האנטי-חברתית המתרחשים בתחומי הרשות המקומית. התכנית תופעל בהובלת ראש המועצה דדון ובשיתוף כל הארגונים והמנגנונים הפועלים בתחום (אכיפה, רווחה, חינוך, קליטה ועוד). מטרת התכנית היא להגביר את תחושת הביטחון האישי של התושבים, באמצעות הקמת מערך מתואם ואפקטיבי אשר מחבר את כלל המאמצים האזרחיים עם כלל המאמצים המשטרתיים בנושא.
 
התכנית מובלת ברמה הלאומית על ידי ועדת השרים למאבק באלימות בראשות השר לביטחון הפנים, מנוהלת על ידי ועדת היגוי לאומית בה משתתפים נציגי כלל משרדי הממשלה העוסקים בתחום (בכללם: משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הקליטה, משרד המשפטים ועוד). בראש הוועדה עומד מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ובפיקוחה מטה מקצועי אשר מדריך, מלווה, מנחה ומבקר את יישום התכניות בערים.
 
לצד התקציב הממשלתי המוענק למועצה על הצטרפותה לתכנית תשקיע המועצה משאבים נוספים המכוונים להתמודדות עם אלימות ופשיעה, כך שבפועל מתקיימת ראייה מערכתית ותכנית עירונית אחת כוללת לרשות. כיום מופעלת התכנית ב-120 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. היעד הוא הרחבת התכנית 'עיר ללא אלימות' לכלל הרשויות במדינת ישראל, בכפוף לתקציב וליכולת הרשות לאמצה.
 
ייחודה של תכנית 'עיר ללא אלימות' הוא במורכבותה הרבה וביכולתה ליצור אורגנים לשילוב כלל הגורמים ברשות לעבודה משותפת. בבסיס התכנית נמצאת הנחת היסוד לפיה, על מנת להתמודד עם אלימות בצורה אפקטיבית, נדרש מענה כולל והוליסטי - ולא התמקדות בתחום אחד או בסוג אוכלוסיה מסויים. על כן, יחידת השינוי היא הרשות.
 
תוצאות התכנית מדברות בעד עצמן. בשנת 2010 הורחבה התכנית לעוד 66 רשויות מקומיות שהעלו את סך הרשויות בתכנית ל-78 רשויות ברחבי הארץ. בשנים 2011-13 צורפו עוד 40 רשויות לתכנית וכיום היא פועלת כאמור ב-120 רשויות.
 
איך זה יעבוד במטה יהודה?
 
התכנית אמורה לבוא לאישור בישיבת מליאת המועצה הקרובה ומצריכה מינוי ממונה מטעם המועצה שיתאם בין כל הגורמים ויהווה איש קשר עם המשרד לביטחון פנים.
 
נעמה הרלינג נבחרה להנחות את התכנית במטה יהודה. לדבריה, "התכנית פועלת בכ-14 מועצות אזוריות בסך הכל. אנו שמים דגש על התאמת המודל למועצות, לאור העובדה שמדובר בשטח גדול ומספר רב של יישובים בעלי צרכים שונים. מדובר בתהליך ארוך של הטמעה בכל מחלקות ואגפי המועצה לתיאום ממשקים והידוק שיתופי פעולה בין כולם. במטה יהודה ישנה נכונות גבוהה מצד המועצה לאימוץ התכנית והמון יוזמות יפות שיאפשרו את הטמעתה".
 
מנהל התכנית כפוף ארגונית לראש המועצה וישמש כגורם מקצועי בכל עניין הקשור לתחום העשייה של התכנית. בין תחומי תפקידיו: להפעיל ולפקח על הפעילויות השונות שיבוצעו על ידי המועצה במסגרת התכנית; לרכז, לתאם, לבקר, לשווק וליזום פעולות הקשורות במאבק בנושאי אלימות, פשיעה והתנהגות אנטי-חברתית; להקים מערך ארגוני ולבנות את התשתית להפעלת התכנית ביישוב, תוך יצירת אינטגרציה בין המערכות השונות והגורמים הפעילים בקהילה; להשתתף בפורומים מרכזיים (עירוניים, משטרתיים וקהילתיים) בתחום הרלוונטי ולפעול ליצירת שותפויות ואיגום משאבים לניצול מיטבי של התקציבים הקיימים.
 
בכל ישוב בו מופעלת התכנית מבוצע תחילה מיפוי של כלל סוגי האלימות, העבריינות והפשיעה. המיפוי ייעשה באמצעות מערך מועצתי נרחב ויכלול את כל גורמי המועצה המעורבים בתחומי האלימות. המיפוי נעשה על פי הנחיות ברורות של המטה המקצועי של התכנית, תוך הקפדה על שיתופי פעולה בין הגורמים ברשויות ותוך התייחסות לרכיבי התשתית של המודל: מנהיגות, שיתוף פעולה ואינטגרציה, שפה משותפת, פיתוח כוח אדם וניהול ושיתוף הידע.
 
דדון: "ציון דרך ענק"
ראש המועצה דדון הביע השבוע שביעות רצון רבה מאימוצה של תכנית 'עיר ללא אלימות'. "רוח התכנית הולמת ומשתלבת היטב בתכנית האסטרטגית לחינוך. שתי התכניות רואות עין בעין את חשיבות הטמעת חינוך וערכים בכל תחומי חיים", מסר דדון. "בתכנית האסטרטגית לחינוך הגדרנו את החינוך מחדש. התייחסנו לגנים ולבתי הספר כחלק מבניית קהילה ומאיכות חיים. כאשר בדקתי את קווי היסוד של תכנית 'עיר ללא אלימות' ואת מטרותיה היה לי ברור שהטמעתה במטה יהודה תחזק את התכנית האסטרטגית לחינוך. שתי התכניות מדברות על הגיל הרך, על בתי הספר לצד יצירת רצף חינוכי והעמקת הפעילות בשעות הפנאי, התנדבות ומעורבות בקהילה. זהו ציון דרך ענק למטה יהודה".
 
כיצד משתלבות התכניות?
בדומה לתכנית האסטרטגית לחינוך גם תכנית 'עיר ללא אלימות' נעשית ברצף החינוכי לאורך כל שעות היום תוך נגיעה בתחומי החיים השונים: החינוך הפורמאלי (גני ילדים ובתי ספר), החינוך הבלתי פורמאלי (עיר ללא אלימות בספורט, מגרשים מוארים, קיץ בטוח, מדריכי חבורות רחוב, מנהיגות נוער), קהילה (שירות לאומי, מעורבות בקהילה, הדרכות והכשרות, מניעת אלימות ברשת האינטרנט), רווחה (חיזוק אוכלוסיות חלשות) ועוד.
 
אלמנט דומה נוסף המופיע בשתי התכניות הוא הקמת פורומים מקצועיים שממליצים על דרכי פעולה. פורום מקומי יתכנס אחת לשלושה חודשים בשנה הראשונה של 'עיר ללא אלימות' ולאחר מכן, אחת לארבעה חודשים. במידת הצורך ובהתאם להחלטת ראש המועצה יתקיימו ישיבות נוספות. נציג המטה המקצועי הארצי ישתתף בוועדה.
 
עוד בתהליך ההתנעה: הקמת מטה יישובי שיתכנס אחת לחודש לפחות בלשכת ראש המועצה ויהווה למעשה ועדה אופרטיבית מבצעת, המנהלת את תכנית עיר ללא אלימות, הקמת וועדות מקצועיות שיעסקו בתחומי הפעילות השונים הנוגעים להתמודדות עם האלימות בהתאם למודל 'עיר ללא אלימות', כאשר כל ועדה מקצועית תתייחס בעבודתה לתכנים הבאים: מיפוי, המלצות לפעולה וסדרי עדיפויות. בכל קבוצה ישתתפו נציגי כלל הגופים הפועלים במועצה בנושא ההתמודדות עם האלימות. בוועדות יקחו חלק מפקחים מחוזיים של משרדי הממשלה שונים וכן נציגי כל גוף רלוונטי נוסף.