יש תקווה

במשך שנים חיפשה אפרת מקונן, תושבת בית שמש, מקום לשימור והפצת המסורת האתיופית בקרב הציבור הרחב * כעת יוצא המיזם לדרך במושב נחם במטה יהודה * דדון: "פרויקט ייחודי שיחזק את שיתוף הפעולה בין מטה יהודה לבית שמש"

במשך שנים חיפשה אפרת מקונן, תושבת בית שמש, מקום לשימור והפצת המסורת האתיופית בקרב הציבור הרחב * כעת יוצא המיזם לדרך במושב נחם במטה יהודה * דדון: "פרויקט ייחודי שיחזק את שיתוף הפעולה בין מטה יהודה לבית שמש"
 
אפרת מקונן (39) תושבת בית שמש וילידת אתיופיה מגשימה בימים אלה חלום במטה יהודה. לאחר שנים בהם חיפשה להקים כפר שישמר את מסורת יהודי אתיופיה החלה להפעיל בחודשים האחרונים את הכפר העונה לשם "טֵסְפַּה" (בעברית: תקווה) במושב נחם.
 
למיזם מספר מטרות ובראשם מענה תעסוקתי לבני העדה המבוגרים שלא השתלבו בשוק העבודה ובחברה, החזרתם לעבודת החקלאות המוכרת, חיזוק הקשר הבין דורי וחשיפת תרבותם של יהודי אתיופיה לחברה הישראלית.
 
"כדי לחזק את הביטחון העצמי של מבוגרי העדה ולחשוף את נקודות החוזק שלהם בקרב ילדיהם ונכדיהם זיהיתי את הצורך בהקמת מסגרת תעסוקתית מוכרת שתצמצם את הפערים הבין דוריים הקיימים במשפחות שעלו מאתיופיה", מספרת מקונן. "החברה הישראלית לא מכירה אותנו לעומק מעבר למגע יומיומי במקומות העבודה ובמקומות ציבוריים. הגיע הזמן, אחרי כל כך הרבה שנים, לחשוף את התרבות העשירה של יהודי אתיופיה".
 
"הפרויקט משתלב היטב בנוף האתני במטה יהודה ופותח את הדלת לשותפות נוספת בין מטה יהודה לבין בית שמש", אומר ראש המועצה משה דדון. "המועצה תעניק את כל התמיכה על מנת להוביל להצלחתו. מטה יהודה ידועה במגוון עצום של עדות ומסורות ושמחה על כל מיזם שעוסק בשימור התרבות ושילובה בחיי היום יום".
 
בני העדה המבוגרים החלו בימים אלה בגידולם של צמחים מסורתיים כמו הטף (דגן עתיר בברזל ממנו מכינים את האינג'רה), והגשו (ממנו מכינים את הבירה האתיופית), לצד גידול מלפפונים ועגבניות. בהמשך יופעלו במקום סדנאות לחשיפת התרבות והמסורת כמו למשל טקס הבונה (עשיית קפה בשלושה שלבים מקליעת הפולים ועד הבישול), האמנות והשמירה על המסורת היהודית בארץ זרה.
 
יהודי אתיופיה בחרו במודע להשתלב בערי הספר ולא בערים המפותחות כדי לשמור על יהדותם ולמנוע התבוללות. "אנחנו רוצים להסביר איך יהודי אתיופיה הוציאו אש במוצאי השבת, נסביר על האוכל ונבנה בכפר שלושה בתים", ממשיכה מקונן. "כל בית יציג פן אחר של העדה, החל מלבוש, דרך רבני העדה (קייסים) ועד לתפקידי האישה והגבר במשפחה האתיופית".
 
לאחרונה החל פיילוט עם ילדי בית הספר 'אהבת ישראל' שעובדים עם ההורים בחקלאות במטרה לצמצם את הפער הבין דורי וליצור קשר חיובי בין הילדים להורים.
 
שטח הכפר נתרם על ידי איתן חברוני, בעוד שהתכנית העסקית מלווה על ידי ברוך פלד, מנהל היחידה לפיתוח כלכלי במטה יהודה. לפני כשבועיים, במעמד ראש המועצה משה דדון התקיים במקום טקס מרגש לזכר 4,000 עולים אתיופים שנספו בדרכם ארצה ולא זכו להגיע לישראל.