היסטוריה במטה יהודה: טסים לחלל

ב-24 בספטמבר זה קורה: ניסוי שביצעו תלמידי כיתה ז' בתיכון 'אור' ישוגר לחלל * החברה האמריקאית אנ. אס. אל. לוויינים בע"מ תבצע את שיגור הניסוי, שעוסק בגידול תאים סרטניים בתנאי תת כבידה .

בית הספר 'אור' בצור הדסה נבחר להיות אחד משלושת בתי הספר הראשונים המבצעים כיום ניסוי ייחודי. הניסוי, המבוצע בשיתוף אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית מביא את חזית הידע המדעית והטכנולוגית אל הכיתה.

הניסוי בודק כיצד מתפתחים תאים סרטניים בתנאים של חוסר כבידה, ללא משקל על מנת לנסות ולהבין את המנגנון של התפתחות תאים סרטניים.

שיגור ישראלי לחלל: תלמידי תיכון 'אור' בצור הדסה פותחים את שנת הלימודים בהתרגשות רבה במיוחד. בעוד כשלושה שבועות ישוגר לחלל ניסוי שתכננו תלמידי שכבת ז' ניר קורץ, תומר יעקובוביץ, יובל בית יוסף, נועם אלימלך, אלון כהן מגן ועידו בו דו"ר, העוסק בגידול תאים סרטניים בתנאי תת כבידה.
בית הספר נבחר על ידי חברת אנ.אס.אל. לוויינים בשותפות עם חברת  NanoRacks LLC לתכנן ולבנות ניסוי אשר ישוגר לתחנת החלל הבינלאומית. ניסוי זה מהווה נדבך נוסף בקידום תהליך "למידה מבוססת פרויקטים",PBL  - משמע למידה בה מעורבים התלמידים בהבניית התכנים והתהליכים ומבצעים פרויקט משמעותי המביא לידי ביטוי את ידיעותיהם ולמידת החקר בתחום. היוזמה הינה חלק מיוזמות חינוכיות אשר מקדמים במינהל החינוך במועצה אשר מטרתן לקדם אקלים מיטבי והישגים במקביל להקניית ערכים.

ראשיתו של התהליך בפניית החברות למנהל החינוך במועצה. יחד עם ראש המועצה משה דדון ניתנה המלצה על תיכון אור ליטול חלק בתוכנית זו. לצורך כך המועצה הקצתה תקציב מיוחד בדומה לתמיכתה ביוזמות ופרויקטים חינוכיים בכל בתי הספר במטה יהודה ואף צרפה למהלך יועצת ארגונית ופדגוגית מומחית ליזמות וחדשנות חינוכית. השיגור יבוצע במשגר של SpaceX, אשר ביצעה התחברות ראשונה מוצלחת לתחנת החלל לפני מספר חודשים.
 
על הפרויקט
התהליך החל בהרצאות מבוא לכ-40 התלמידים שהשתתפו בתכנית ובהן: איך הופכים לאסטרונאוטים, כיצד מתנהגים כל מיני חפצים, לוויינים וגופים בחלל ואודות תחנת החלל הבינלאומית.

במסגרת הפרויקט תכננו תלמידי התיכון עשרה ניסויים במהלך השנה האחרונה. התלמידים עבדו בקבוצות, הציגו שאלת מחקר, חקרו ודרשו בתחום הידע שבחרו והרכיבו ניסוי שיהיה משמעותי למדע ולחקר האדם בחלל.

בנוסף, עלו בעבודות התלמידים גם שאלות כמו ערכים ותועלת לאנושות. התלמידים התנסו במהלך העבודה בהצגת העבודות שלהם בפני ההורים, מול ועדה מקצועית בשלב רבע הגמר ובכתיבת תיק ניסוי שהוגש לשלב חצי הגמר.

בשלב הגמר שנערך ב-7 ביוני הוצגו לבחירה חמישה ניסויים בפני ועדת שופטים מקצועית, ובפני כלל קהילת בית הספר. עם סיום ספירת הקולות, ובשכלול עם ועדת השופטים, נבחר ברוב קולות ניסוי של גידול תאים סרטניים בתנאי תת כבידה. הניסוי הוצג על ידי ניר קורץ, תלמיד כתה ז' 2, יחד עם חבריו לצוות תומר יעקובוביץ, יובל בית יוסף, נועם אלימלך, אלון כהן מגן ועידו בו דו"ר.

בשלב הבא התגבשה קבוצה חדשה שהתמקדה בנושא הניסוי הנבחר. הקבוצה קיבלה הדרכה צמודה מחוקרי מעבדה המתמחה בתחום, קיימה סדרה של ניסויים מקדימים ובקרוב תרכיב את הניסוי שעתיד להישלח לחלל.

הניסוי בודק כיצד מתפתחים תאים סרטניים בתנאים של חוסר כבידה, ללא משקל, על מנת לנסות ולהבין את המנגנון של התרבות והתפתחות תאים סרטניים. במקביל יבוצע ניסוי זהה על הקרקע ולאחר קבלת תוצאות הניסוי בחלל תיערך השוואה בין שני הניסויים. במידה ויימצא קשר בין חוסר כבידה להתרבות מהירה או איטית יותר של התאים ניתן יהיה להבין את המנגנון ובכך לסייע לתעשיית התרופות המתפתחת.

מיכל רז בהט, רכזת מדעים וניסוי מדעי בחלל: "כל התלמידים שהשתתפו בתוכנית ראויים לשבח ולהערכה רבה על ההתמדה שגילו במהלך הפרויקט, שהתבטאה בשעות של עבודה וחקר ושרשרת מטלות שנוספו על המטלות הלימודיות הרגילות, תוך שיתוף פעולה בין חברי צוות ועמידה בלוחות זמנים".
על מנת להוביל ניסוי מעין זה לחלל ישנו צורך בדיאלוג מעמיק בתוך קהילת בית הספר. לצורך כך הוקם בתחילת הדרך צוות היגוי מדעי ששמר על הקשר בין תכני הניסוי לדרישות ההוראה שמציב משרד החינוך. בבית הספר ביקשו לקדם פרויקט ייחודי שימנף את הוראת המדעים, ייצור שיח מדעי ויחבר בין פיסיקה ומתמטיקה, ביולוגיה וכימיה. בשלב הראשון נערך שיח בין צוותי ההוראה. בשלב הבא עבר השיח לכיתות, שם הציגו המורים את התכנית בפני התלמידים.

בנקודה זו מציינת גלית יצחקי-שמשון, מנכ"לית חברת placement  לפיתוח ארגוני וחינוכי, המלווה את הפרויקט מטעם המועצה, כי על מנת להוציא אל הפועל ניסוי כזה יש צורך ברמת דיאלוג גבוהה בין הרשויות, בין המורים לבין עצמם ובין המורים לתלמידים. "אין ספק שקיום הדיאלוג בין משרד החינוך, המועצה ובתי ספר במטה יהודה תרם רבות להצלחת הפרויקט. מניסיוני והיכרותי עם המערכת אני יכולה לומר שבמקומות אחרים קשה מאוד לקיים רמת דיאלוג וביצוע כפי שבא לידי ביטוי במועצה בכלל ובניסוי של בית הספר בפרט". 

מי מחליט על אופי הניסוי?
"התלמידים. התפקיד שלנו כמנהלים, כמורים וכמדריכים הוא להבין מהם מה מעניין אותם. הדיאלוג הבית ספרי מתבצע סביב הרעיון אבל התלמידים הם אלה שבחרו את הנושא. צוות ההוראה ביצע לאורך התהליך מעבר מהוראת שינון תוכן להוראת פיתוח ליווי ותמיכה. כמובן שגם ההורים נחשפים לתהליך. הכול לטובת הצלחת התלמידים והצלחת הניסוי".
 
לצורך כך פיתחה חברת placement  מודל פדגוגי, 'הוראת המדעים המתכללת' אשר מעמיק ומרחיב את כל הוראת המדעים, באמצעות חיבור מקצועות המדעים המדויקים לקיימות ולחדשנות טכנולוגית. המודל הינו מודל חדשני בראיה הוראתית.
 
"בשורה התחתונה הניסוי נועד לשקף את ההתעסקות בחלל עבור כלל תלמידי בית הספר ובנושאי לימוד שונים", מוסיפה מיכל רז-בהט. "כך למשל, שיעור המחנך בכל הכיתות ביום השואה עסק באסטרונאוט אילן רמון ז"ל, דור שני לניצולי שואה שלקח איתו לחלל את ציור 'נוף הירח' של הנער היהודי-צ'כי פטר גינז שנספה בשואה. הציור מתאר מנקודת מבטו של הילד כיצד נראים החיים על הירח, וכך התפתח בכיתות דיון על סיפור חייו ופועלו של הנער".
 
בין קיימות לחלל
שלא במקרה, הניסוי שפותח בבית הספר הינו חלק אינטגראלי מתוכנית 'קיימות ככלי לדיאלוג ערכי' שמובילה המועצה. "ניסוי מדעי נועד להיטיב עם האנושות וזו גם מהותה של הקיימות שעוסקת בקשר ובתלות ההדדיים בין הצרכים האנושיים לסביבה הטבעית", אומרת גלית יצחקי-שמשון. "אנחנו שולחים ניסוי לחלל מתוך רצון למצוא פתרונות ולהיטיב עם האנושות שמבקשת במשך שנים למצוא מרפא למחלת הסרטן".
 
ראש המועצה משה דדון מוסיף: "שיגור הניסוי של בית הספר לחלל הוא יום חג לתושבי מטה יהודה. הישג מדהים שמוכיח שכאשר משקיעים בחינוך, מעודדים מצוינות ושואפים למעלה, משיגים תוצאות מדהימות. אני מברך את צוות המורים והתלמידים על הרגע ההיסטורי. הדרך שהתווינו בשנים האחרונות מובילה את מוסדות החינוך במטה יהודה להישגים מרשימים".
 
"אחד הערכים עליו נשען החינוך לקיימות הוא פיתוח מנהיגות אישית וחברתית", אומרת ראש מינהל חינוך שרונה בר-נס. "הניסוי משתלב היטב באג'נדה וברצון שלנו להצמיח בוגרים בעלי ערכים מוצקים לעשייה למען הכלל והסביבה ובעלי אמונה ביכולתם לעשות ולשנות. באמצעות תכניות מעין אלה צומחים כאן בוגרים אקטיביים שיוכל להוביל לשינוי מתוך מודעות ואכפתיות לאחר ולסביבה, בד בבד לקידום הישגים ומצוינות אישית".
 
בבית הספר בירכו את המועצה על תמיכתה בניסוי במסגרת מדיניות שמאפשרת לכל תלמיד ותלמידה למצוא את מקומם על פי כישוריהם ויכולותיהם, תוך שמירה על  קו חינוכי, יציב וברור. "אנו גאים בהפעלת התוכנית הייחודית ובתלמידים שהציגו הישגים מרשימים. תוכניות נוספות יוצגו בשנה הקרובה כחלק בלתי נפרד מהשאיפה לחשיפה לתכנים מעניינים ולפיתוח יכולות התלמידים" סיכמו בחיוך.  
 
 
החברות המובילות
אנ. אס. אל. לוויינים בע"מ היא חברת חלל אשר  מאמינה כי מדע וחינוך הינם תחומים שמניעים את העולם ואשר שילוב של ערכים קהילתיים והומאניים יחד עם עשייה מדעית עשויים להוביל אותנו לבנייה של חברה הרואה את הפרט, את האחר, את הקהילה,  את היסטוריה והמורשת בנרטיב  אחד שלם. על מנת להתחיל לפעול לחיבור המדע והחינוך החליטה החברה לצאת מהמעבדה, משגרת היומיום בבניית לוויינים, ולקרב את הוראת החלל למערכת, למורים ולתלמידים.
הניסוי הייחודי המבוצע בשיתוף אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית מביא את חזית הידע המדעית והטכנולוגית אל הכיתה. תחנת החלל הבינלאומית היא הפרויקט הגדול והיקר בתולדות ההיסטוריה. השלמת בנייתה דרשה שנים רבות של שיגורים והליכות חלל. המדינות השותפות לפרויקט מאפשרות לגופים אקדמיים ומסחריים לנצל את 'חוסר הכבידה' לביצוע ניסויים שונים בכל תחומי המדע למען שיפור חיינו כאן על כדור הארץ ולמען האנושות כולה.

החברה גיבשה תפיסה ברורה, מדעית וחינוכית, שגורסת כי שפע ההזדמנויות שהחלל מאפשר לפיתוח דמיון וסקרנות, ידע וניסיון, בחשיבה מדעית ערכית אישית וקהילתית, הוא עצום כגודל החלל. לצורך כך פותחה פרקטיקה חינוכית המאפשרת את הנגשת הוראת החלל למערכת החינוך והחל ליווי של שלושה בתי ספר חלוצים בארץ המפתחים ניסויים מדעיים-חינוכיים בחלל, ומצטרפים לשורת בתי ספר מובילים בתחום בעולם.

חברת אנ. אס. אל פעלה להסדרת החיבורים החוקיים והאתיים עם חברת ננו רקס (אשר לה הסכם עם  נאס"א) והיא אשר מלווה את הניסוי המשוגר אל מול מעבדת החלל  הבינלאומית. מעבדה זו, הממוקמת בתחנת החלל הבינלאומית, הינה הפרויקט השאפתני ביותר אותו ביצעה האנושות עד עתה והוא משאב זמין לביצוע מחקר מדעי יישומי.
 
החברה מעוניינת להרחיב את הפיילוט בשנה הקרובה לבתי ספר נוספים, וכן להציע תוכניות נוספות, ביניהן מחנה חלל משותף עם תלמידים בארצות הברית, ומחנות משותפים בחופשות לילדים שלוקחים חלק בתכנון הניסויים בבתי הספר ברחבי הארץ.
 
בית הספר 'אור' הינו אחד משלושה בתי ספר שנבחרו לפרויקט בישראל, שנחשבת למדינה בולטת באיכות המדעית ובתלמידים מבריקים ויצירתיים באופן שאינו פרופורציונאלי לגודלה של המדינה. דבר זה בולט, בין היתר, בתחום החלל ובנושאים הקשורים לתחנת החלל.

הניסוי בתחנת החלל הינו פרויקט רב-שנתי שמטרתו לחשוף בני נוער לתחום הלוויינות, החלל והיכולת של בני האדם לחיות בסביבה מאתגרת ומרתקת זו. הפרויקט מאפשר לבני נוער לבצע ניסוי על גבי תחנת החלל, בסיוע אסטרונאוטים. קבוצת התלמידים בבית הספר 'אור' תכננה את הניסוי ותשתתף בשיגורו לתחנת החלל, תלווה אותו בזמן שהייתו בחלל ותנתח את תוצאותיו. 

תוצאות הניסוי יתפרסמו במאמרים מדעיים ויזכו לחשיפה בינלאומית.