נועה קפלוק אחותו של הדר קפלוק ז"ל ממבוא ביתר, מספרת עליו ועל הבחירה להתגייס בעקבות אחיה שנפל להיות מש"קית ת"ש בבא"ח גבעתי

הדר קפלוק הי”ד אשר נפל בי”ב בשבט התשפ”ד ב22.1.24 בפעילות צבאית בעזה.

הדר, ילד יפה של נתינה, וחברות עד אין קץ, תמיד שמח לעזור לחבריו ולהיות אוזן קשבת עבורם, עבור פקודיו ועבור כל מי שהכיר במהלך חייו. מכיתה ד׳ הצרטף לצופים ומשם הפך למדריך ורשג״ד אהוב, תמיד השקיע כדי שלחניכים יהיה הכי טוב והכי משמעותי. הדר התגייס לגבעתי לגדוד שקד, ויצא לפקד על מחזור טירונים ומשם המשיך איתם למסלול שלהם, הפך לסמל מחלקה והיה ממלא מקום של מפקד מחלקה. החיילים שלו העריצו אותו, סיפרו עליו כחבר שלהם, סיפרו על הנתינה והדאגה של הדר כלפם, ומתחילת המלחמה דאג להיפגש איתם שעשו מילואים יחד לא רחוק ממנו.

אחרי הצבא הדר טייל בדרום אמריקה, החליט שהוא עושה את הטיול קצת אחרת מכולם הלך שונה מהישראלים וזכה לפגוש תרבויות שונות ,התחבר למקומיים, ולמד את המקום.

הדר אהב לטייל, גם בארץ הוא טייל ואהב להכיר מקומות חדשים, וגם כשנשלח לעבוד דרך משרד הביטחון בהודו היה לו חשוב לעשות טיול עם אחיו הגדול שהגיע עד אליו וביחד טיילו בהודו וסרי לנקה.

שבוע אחרי שחזר מהודו, ב-7 לאוקטובר, הדר מבלי לחכות לצו 8 התחיל להתארגן כדי ללכת להגן על המדינה, רצה רק להילחם ולתת מעצמו. הדר נפל ב22.1.24 באסון המבנים יחד עם 13 חבריו למחלקה ו5 מהנדסה ו2 משריון. יהי זכרם ברוך.

הדר מאוד אהב את הצוות שלו במילואים הם היו צוות מגוון מכל הגילאים והעדות מה שמאוד איחד וייחד אותם. הדר הוא ילד חייכן, כולם זוכרים אותו מהחיוך היפה שלו , החיוך שהוביל אותו לכל מקום שהלך, הוא דאג לכולם , מבלי שיגידו לו ותמיד ראה את האחר שהיה צריך עזרה או את הדחיפה להתחבר.

אסף חברים מכל המדינה ותמיד דאג לראות את כולם גם אם זה באותו יום, אנחנו כמשפחה תמיד אוהבים לעשות דברים יחד, לטייל ולחוות חוויות שיישארו איתנו לשנים, מה שנשאר איתנו עכשיו ולתמיד. להדר היה נפש חופשיה אהב לחיות, ופשוט תמיד להנות. להדר היה צחוק מתגלגל כזה שזוכרים תמיד, אני והדר דומים מאוד גם מבחינה חיצונית וגם מבחינת אופי.

אני והדר אנשים של אנשים, שנינו היינו בצופים, אוהבים לטייל ולישון בשטח. בזמן שהתבגרתי הדר התגייס לצבא, היה בטיול הגדול, עבד בחו״ל לא היה לנו תקופה ארוכה ביחד, אבל תמיד כשהיה בבית היינו צופים ביחד בטלוויזיה ועושים דברים יחד. אנחנו משפחה שעושה הכל ביחד אנחנו תמיד קובעים מתי שכולם יכולים, הוא היה האח הכי טוב שיכלתי לבקש, תמיד דאג לי, שאל לשלומי והרגיע אותי כשעברתי ממסגרת למסגרת , הוא היה שומר עליי ומשתף אותי בהכל.

בגלל שאנחנו משפחה של 6 תמיד מתחלקים לזוגות, הדר היה השותף שלי, הצמד שלי, הוא תמיד ידע להעביר את הכאס לצחוק  ולקחת את הדברים בקלילות, הצחוק שלו עדיין מורגש כל כך בבית.

לצבא התגייסתי אחרי שהדר נפל, היה לי חשוב בגלל שהוא לא ראה אותי מתגייסת, להתגייס לגבעתי כמוהו ולהעביר לחיילים את האופי שלו, את הנתינה והדאגה שלו לאחרים, את האכפתיות ותמיד להיות שבשבילם. לכן גם היה לי חשוב מאוד להיות משקית ת״ש, מה שמקרב אותי מאוד להדר אחי האהוב.