מה חדש במינהל חינוך? | 29.04.25

זכרון החברים שלי שנפלו מלווה אותי כמעט בכל יום מימות השנה. הכאב על האבדן, המחשבה על המשפחות שבחייהם נפער חלל גדול שלעולם לא יתמלא, תחושות אלו מתעצמות בימי הזכרון.

אלו ימים שבו רבים מאיתנו עורכים מעין חשבון נפש, חשבון נפש פרטי וחברתי.

ביום כמו היום, כאשר מלווה  אותי התחושה שמי  שהקריבו את נפשם למעננו מתבוננים בנו, אני לעיתים נבוך.

משבר חברתי, ערכי ומנהיגותי הפוקד אותנו הם בגדר מציאות שלא ניתן להשלים עימה. חברה מקוטבת אשר כל צד מתבצר בחלקת האלוהים שלו, מסכנת אותנו.

לכבד את זכר הנופלים אינו רק לעמוד דום מתוח בדקת דומיה. לכבד את זכר הנופלים אינו רק לערוך טקס מכובד.

לכבד את זכר הנופלים הוא לוודא שהמציאות שלנו תעמוד בקנה אחד עם הערכים שבשמם ולמענם מסרו יקירנו את נפשם.

לכבד את זכר הנופלים הוא ליצור חברה המושתתת על ערבות הדדית וסובלנות. ליצור חברה מוסרית.

לזכור, להבין ולהסביר כי מדינת ישראל היא הבית שלנו ואין אחר. להיות נכונים להקריב למען הכלל.

נזכור את הנופלים, אך לא נתקרבן.

לא נבכה על ונרגן על "הבטחתם יונה" או "עלה של זית", אלא נחתור להביא את השלום לתוכנו ראשית בחברה הישראלית כולה, ובמקביל לכך ננסה לקדם שלום עם שכננו הסובבים אותנו.

נזכור ולא נתעלם מכך כי התקופה בה אנו נמצאים כחברה מהווה מקור להתחדשות, ואכן בשנים האחרונות, מתחת לפני השטח משהו קורה. ישנה תנועה של התעוררות, ישנה תנועה המובילה לרצון לקחת אחריות על המציאות שלנו, לקחת אחריות לבניית מכנה משותף רחב עבורינו.

לתנועה הזו אין שם אך הרוח כבר כאן. רוח זו פועמת חזק מאוד כאן במטה יהודה, רוח זו פועמת בבתי הספר המובילים לערכים, רוח זו פועמת במכינות הקדם צבאיות ובשנת השירות, רוח זו פועמת בתנועות הנוער ורוח זו פועמת באלפי מילואימניקים שהתנדבו לשירות ללא קריאה ומשפחותיהם הגיבורות.

לנו החובה לא לעמוד מנגד, לנו החובה להרים את הכפפה וליזום.

במותם ציוו לנו את החיים. במותם ציוו לנו את החיים! אנו מבטיחים לנופלים ולמשפחותם שנעמול על כך שהחיים שלנו יהיו ראויים לקרבנם הקשה מנשוא ואולי תהיה בכך , ולו מעט נחמה עבורן.

מעדכן כי בכל מוסדות החינוך במטה יהודה הקדשנו זמן לקריאת מגילת העצמאות, זאת כדי להזכיר לעצמנו את הערכים על בסיסם קמה מדינת ישראל ובנוסף להוקיר תודה למנהיגים המייסדים.

ארז, ראש מינהל החינוך