משחק החיים

השבוע התקיים טורניר כדורשת "חזקות ומחזקות" בהשתתפות קבוצת מאמנט מטה יהודה. בתקופה בה האור מטשטש, מאמאנט שוב הוכיחה שהקהילה שבנינו מביאה את האור והיא הרבה יותר עוצמתית מאימון וליגת כדורשת.

לטורניר שהתקיים באולם בצור הדסה הגיעו 12 קבוצות, מטה יהודה, מודיעין, ירושלים, ראשון לציון, רחובות ועוד. שחקו יחד אימהות שאיבדו את היקרים להן מכל, אימהות שהבנים שלהן נפצעו במהלך הלחימה ונשים שבני הזוג נמצאים במילואים.

היה ערב עוצמתי ומרגש, כוח של נשים שהולכות יחד בשמחה ובכאב לא משאירות אף אחת מאחור.

בין השחקנית שלנו השתתפו, יפעת מלמד תושבת צור הדסה שהבן שלה נפצע בעזה ושחקנית נוספת שהבן שלה וכלתה נרצחו.

יפעת אמרה לנו, "ביום בו פרצה המלחמה, הוקפצו שני בניי, דניאל, חייל מילואים לצפון הארץ , ואביתר חייל סדיר, לגזרה הדרומית. עברנו חודש מתוח, רווי דאגות וחששות, אך עשינו מאמץ לשמור על שגרה בריאה, עד הטלפון שהודיע לנו על פציעתו של אביתר, לוחם ביחידת הנח"ל בקרבות בעזה.

לאביתר חדר רסיס לצוואר ונעצר בעמוד השדרה, לאחר תקופת אשפוז, אביתר נמצא כרגע בשיקום ומתאושש. במהלך האשפוז הארוך, עמדו לצידי, חברותיי המופלאות מקבוצת לביאות צור הדסה.

ביקרו, חיבקו ודאגו לי ולכל בני המשפחה, לכל דבר שנזקקנו.

הייתי ליד מיטתו בבית החולים, 24/7. כאשר החל מצבו להשתפר, הייתי מסדרת את המשמרות שלי איתו, כך שביום האימון שלנו, הפסגה של השבוע מבחינתי, אהיה בצור הדסה לשחק עם חברותיי.

המשחק היה ועדיין, קרן האור שלי, והדבר שגורם לי לשמור על שפיותי.

אתמול נערך טורניר כדורשת של ליגת ממאמנט מטה יהודה בצור הדסה. השם שנבחר לטורניר:" חזקות ומחזקות". כמה ששתי המילים הללו מדויקות ומסכמות את המצב בו אנו נמצאות.

כמה כוחות קיבלתי מכל הליגה, ובפרט מהקבוצה שלי, לביאות צור הדסה. זכיתי בחברות לכל החיים.

יחד ננצח