פרויקט מיוחד- עם עובדי המועצה בחירום במתקני הקליטה למפונים

מיום שבת 7.10, כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל" בדרום הארץ, מערך החירום של המועצה הופעל ובעלי התקפידים במועצה החלו לעבוד ולעבור למתכונת חירום. כחלק מתרגולי מצבי החירום במועצה, המועצה מתרגלת גם מצבים בהם המלונות בשטחי המועצה הופכים למתקנים לקליטת תושבים מפונים מבתיהם. כך היה גם בשבת השחורה, מונו בעלי תפקידי שונים במועצה למנהלי מתקנים לקליטת המפונים שנערכו לביצוע הקליטה שתבוא מיד כבר במהלך השבת ולמעשה תהליך הקליטה והשהות במתקנים נמשך גם היום.

המועצה מפרסמת כאן בפרויקט מיוחד את העובדים שמונו להיות הפנים, היד החמה והאוזן הקשבת לתושבים שפונו מבתיהם וחלקם עברו טלטלה נוראית, ונקלטים כעת בבתי המלון ברחבי המועצה.

רוני עירון עובדת המועצה ותושבת המועצה ממוצא עלית, בשגרה מנהלת את מחלקת התיירות והחקלאות במועצה. בחירום, רוני אחראית על ניהול מערך קליטת המפונים בכל המלונות במטה יהודה. למעשה בשגרה לרוני יש קשר רציף ותמידי עם מנהלי ועובדי המלונות במועצה מה שנותן לה את היכולת המיידית להעביר יחד איתם את נוהלי העבודה לנוהל חירום וקליטה.

רוני מספרת לנו, כי בימים הראשונים היא עסקה עם צוות עובדי המועצה בהקמת מערכי קליטה לתושבי הדרום במלונות, בשיתוף פעולה הדוק עם הישובים הסמוכים. מערך קליטה כולל הקמת צוותים אשר נותנים מענה ראשוני ומתמשך לכל צרכי המפונים. בכל מלון מותאם מערך הקליטה למלון, לקהילה ולאנשים שנקלטו. בודקים מהם הצרכים הרפואיים, הרגשיים, החינוכיים, מענים מעובדי מחלקת הרווחה במועצה שמלווים וכמובן הפעלת פעילויות הפוגה.

אחד הרגעים המרגשים שהיה לרוני הוא המפגש עם אחותה התאומה יעל, תושבת אחד היישובים בדרום שפונו למלון במועצה.

רוני מספרת לנו על אירועי השבת השחורה והמפגש עם אחותה תושבת נתיב העשרה, "בשבת התעוררתי בבוקר לרוץ, התעוררתי קצת מאוחר, הרמתי את הטלפון בכדי להודיע לשותפות שיתחילו ואצטרף ואז קיבלתי הודעת הקפצה למרכז ההפעלה במועצה, לא הבנתי מה קורה, הדלקתי את הטלוויזיה והבנתי שיש בלאגן בדרום. מיד התקשרתי ליעל אחותי שגרה בנתיב העשרה ולא היה מענה, הערתי את ההורים שלי, שאלתי אם מישהו שמע משהו ואף אחד לא הצליח ליצור קשר ולהבין מה קורה. שעה אחר כך התחילו אזעקות במוצא. בהמשך היום, מישהו מבני המשפחה כותב בקבוצה,  יעל כתבה שהכל בסדר שהם בממד. בהמשך יעל כתבה שאין חשמל ושנגמרת לה הבטרייה. הרגשתי לחץ, פחד, הדחקה ועדיין לא מבינים לגמרי מה קורה. כל הזמן הזה היינו במתח נוראי, בשעות הערב קיבלנו תמונה של יעל נוהגת ברכב, ושעה אחר כך הם הגיעו למלון. הרגע הזה שאתה יודע שהכל בסדר ושכולם כאן היה מאוד משחרר. רק לאחר מספר ימים באמת הבנו באיזה פחד הם היו. בעלה של יעל אשל הוא חבר כיתת הכוננות של היישוב שלהם. "

עוד אומרת רוני, "הלב ברגעים האלה מתכווץ נוכח הסיפורים אבל גם מיד מתרחב. אנחנו פוגשים כל יום אנשים מדהימים שעוברים חוויה מאוד מורכבת אך יחד עם זאת מנסים להפיק את המיטב ואפילו מחזקים אותנו. אנו במועצה ואני באופן אישי מלאת הערכה מעומק הלב לעובדי המועצה המסורים, מנהלי המתקנים במלונות, למנהלי המלונות ולעובדים המסורים שעובדים מסביב לשעון בכדי לתת מענה לכל בקשה ויוזמה. תודה למתנדבים שפועלים איתנו יד ביד לאורך כל התקופה ולישובים הקולטים אשר עושים הכל בכדי לתת מענה על כל הצרכים ואף מעבר".

 

אנו מזמינים אתכם להכיר את מנהלי המתקנים במלונות ולשמוע את סיפורם אחרי יותר מ-20 ימים למלחמה.

טספאי בישאו,

טספאי הוא עובד המועצה, נשוי ואב לילדים המתגורר בנווה אילן.

בשגרה: טספאי עובד כרכז להבה למען נוער במגזר הכפרי במחלקת הנוער שבאגף חברה וקהילה במועצה.

בחירום: מיום שבת שפרצה המלחמה טספאי מונה ע"י המועצה למנהל מתקן לקליטת תושבי ישראל המפונים מיישובי הדרום במלון נווה אילן. תפקידו להיות במקום מסביב לשעון, לקלוט את התושבים המפונים מבתיהם, לדאוג להם לכל בקשה קטנה וגדולה ולהוות להם כתובת, פנים ויחס אישי חם. שידעו שיש מי שדואג להם עכשיו.

טספאי מספר אחרי יותר מ- 20 יום לתוך המלחמה: "המבט בעיניים של המפונים מהדרום שהרגע נתלשו מביתם ומסביבתם הוא מטלטל. אני פוגש משפחות רבות אימהות, ילדים ותינוקות לרוב ללא האבות. אני מנסה לתת לכל אחד ואחת יחס אישי חם, לפעמים רק אוזן קשבת, לפעמים רק לספק צורך בסיסי חבילת חיתולים או מגבונים ולפעמים רק להיות שם ולתת להם תחושת בית. המפונים מאוד מעריכים את זה שאנחנו שם, שרואים אותם ושיש להם כתובת".

 

שירן אשרף מיכאלי,

שירן עובדת המועצה, נשואה ואמא לילדים, תושבת צור הדסה.

בשגרה: שירן מנהלת מחלקת הנוער באגף חברה וקהילה במועצה.

בחירום: מנהלת מתקן המפונים והמפונות במלון יערים במעלה החמישה.

מיום שבת כשפרצה המלחמה שירן מונתה ע"י המועצה לנהל את המתקן לקליטת תושבי ישראל המפונים מיישובי הדרום במלון "יערים" בקיבוץ מעלה החמישה. שירן קיבלה את התושבים שפונו אלינו, סייעה להם להתמקם ולהכיר להם את בעלי התפקידים במקום. שירן מהווה אשת קשר קבועה למפונים בכל נושא ועניין, בין היתר דואגת לפעילויות ההפגה לילדים במתקן.

שירן מספרת אחרי 20 יום לתוך המלחמה:

"צו השעה מחייב את כולנו לסייע ולהושיט יד. נפלה בחלקי זכות גדולה להיות חלק מהמערך המסייע לקהילות של מפונים מיישובי הדרום. מתוך התופת הגדולה שעברו הקהילות שבהם אני פוגשת כאן במקום, אנו רואה קהילות מדהימות עם כוחות אדירים במצב בלתי אפשר.  עבורי הם והן גיבורים וגיבורות אמיתיים, ילדים, ילדות, נערים, נערות, הורים, נשים וקשישים כולם וכולן גיבורי השעה".

 

טל גורני

טל נשוי+2, עובד המועצה ומתגורר במושב אבן ספיר.

בשגרה: טל מנהל ״הרשות לביטחון קהילתי״ באגף שירות ואסטרטגיה במועצה.

בחירום: טל מונה ע"י המועצה למנהל מתקן המפונים מיישובי הדרום במלון רמת רחל. טל מהווה כתובת ואיש קשר לנציגי המפונים מול המועצה. יחד הם תופסים פיקוד על המצב החדש שנוצר ובמטרה לייצר שגרה. אנחנו כאן לתת מענה מקצועי, מדויק ועוטף.

טל מספר לנו אחרי 20 יום לתוך המלחמה:

״קשה לכולנו לעכל את גודל האסון ולהבין את ממדיו, לא יודע אם בכלל נצליח בתקופה הקרובה. אלו ימים של אבל לאומי ,האישי פה לא חשוב כלל. וכשם שגודל האסון הוא רב ממדי כך אני זוכה לפגוש אנשים ממגוון גילאים עם מגוון סיפורים ומגוון של דעות ותחושות. ההירתמות לבחור בשגרה ולדבוק בחיים מורגשת בכל הזדמנות.

לאור כל זאת אני רוצה לומר בגאווה שעל אף מציאות קשה זו, החברה הישראלית מפגינה עוצמה אדירה, ערבות הדדית ונחישות עצומה. כולנו מבינים היום כי הדרך היחידה לנצח את אויבנו מדרום ומצפון היא באמצעות עמידה איתנה באתגר ממושך, תוך שמירה על חוסן פנימי, אישי ולאומי. אנו יודעים היום מעל לכל ספק כי רק ביחד ננצח!"

 

אורה מרדכי,

 אורה אמא לשלושה וסבתא ל 6 נכדים, עובדת המועצה וגרה במושב אביעזר.

בשגרה: אורה מנהלת מחלקת בתי ספר יסודיים במנהל החינוך במועצה.

בחירום: אורה מונתה ע"י המועצה למנהלת מתקן הקליטה למפונים במלון "לוגוס" ביד השמונה. אורה יחד עם שותפים נוספים תופרים חבילת מענים שונה על פי הצרכים שעולים מהשטח. מענים פסיכולוגיים, חינוכיים ופעילות הפוגה.

אורה מספרת אחרי 20 יום לתוך המלחמה:

" קלטנו מאות מפונים ממקומות שוני.  הימים ימים קשים ומורכבים, מפונים שהגיעו עם סיפורים קשים, טראומות וחרדות. בימים הראשונים היינו אוזן קשבת לקשיים, לפחדים, לדאגות ונוצרו קשרים אישיים ובמהלך הזמן אנו כמו משפחה אחת גדולה. אט אט הצלחנו ליצר סדר יום מאורגן לילדים ולמבוגרים. הבנו מהר מאוד שגם המפונים זקוקים לעשייה משמעותית ותוך כדי תנועה יצרנו מערך התנדבות מתוך המפונים. גננות החלו להפעיל את גן הילדים, אימהות התנדבו במטבח ומסייעות בבישולי הארוחות ובשטיפת כלים ועוד.

"אציין כי העשייה מאוד משמעותית ואינטנסיבית סביב השעון, סרט רץ ללא הפוגה.  אני רואה בכך שליחות ועבודת קודש. זו הזדמנות להודות לשותפים לדרך - הנהלת המלון שלא מחסירים מאיתנו דבר ונרתמים בכל עת לתת מענים, המתנדבים הרבים יחד עם עובדי המועצה, התושבים ופיקוד העורף."

 

ברק כץ

ברק נשוי, אבא לילדים ומתגורר בגבעת ישעיהו.

בשגרה: ברק יועץ התיירות של המועצה.

בחירום: ברק מונה ע"י המועצה למנהל מתקן קליטת המפונים במלון שורש.

ברק מספר אחרי 20 יום לתוך המלחמה:

"עזרה למשפחות שעברו חוויה קשה וטראומטית היא מספקת מאוד ומאפשרת מפגש עוצמתי ומאתגר. הטיפול כולל את כל הצרכים של המפונים מרמת דאגה לטיפול רפואי ונפשי ועד רמת עזרה בחוסרי ביגוד, ציוד ואוכל. במלון שורש אחת המפונות שהייתה בסוף ההיריון כבר ילדה בהדסה בת - דבר שנתן קצת אור ונורמליות. שנדע ימים טובים ובשורות טובות."יש לציין את היישוב שורש שנותן תמיכה ועזרה בכל מה שצריך לאורך התקופה כולה וכן לגן האירועים הסמוך דסטינו שמסעיד בהתנדבות את כל המפונים.

 

תמר משולם,

תמר בת זוג ואמא, עובדת המועצה ממושב לוזית.

בשגרה: תמר רכזת אמנות, במרכז לאומנויות יד חריף.

בחירום: תמר מונתה ע"י המועצה למנהלת מתקן המפונים מהדרום במרכז החינוכי רמות שפירא.

תמר מספרת אחרי 20 יום לתוך המלחמה:

ברמות שפירא נקלטו משפחות צעירות, דתיות, בחלקן מרובות ילדים. הקהילה התארגנה להפעלת מסגרות חינוכיות, ניהול הפעלות מבחוץ, מינון התרומות והקדשת זמן משפחתי. מיקדתי תפקידי בהקשבה למכלול צרכי הקהילה, תוך רגישות לאופייה, בכדי לקשרה בצורה הנכונה לגורמים המטפלים, בכל תחומי החיים (בריאות, בטחון, רווחה, חינוך ועוד). "מצאתי את עצמי נחשפת לתהליך מואץ של התגבשות פנים-קהילתית. למתנדבים ותורמים עתירי רצון טוב, לנציגי ממסד שפועלים ברגישות, ולצוות אירוח מסור ב'בית הזמני."

הבנתי שאני חלק ממערכת מובנית, שכל כולה תמיכה כנה במפונים, ועל כך אני מודה למועצה."

 

תושבי הדרום כתבו למעוצה ברשתות:

 " מועצה אזורית מטה יהודה על כל אגפייה קיבלה אותנו בזרועות פתוחות ויוצאים מגדרם לתת לנו את כל מה שאנחנו צריכים אין עליכם".

"נחשפתי מקרוב לעבודה המדהימה שנציגי המועצה עושים במלונות. ראש המועצה וחברי המושבים צריכים להיות גאים בכם . "

 

בשם המועצה אנו מבקשים להודות לכל עובדינו במערך החירום המועצתי

ולמנהלי המתקנים לקליטת מפוני הדרום והצפון, לכל עובדי המלונות ברחבי המועצה וליישובים שהתגייסו יחד למאמץ הלאומי.