סיור לימודי של מנהלי מטה יהודה באסטוניה

בשבוע הראשון של חופשת הפסח, יצאו ראש מנהל החינוך,סגנו ו15 מנהלי בתי ספר ממטה יהודה למסע לימודי חינוכי מרתק באסטוניה. המסע נוהל על ידי הארגון חברתי-חינוכי "ערי חינוך"


ניב בר-גיא, ראש מנהל החינוך מספר על המסע:

בשבוע הראשון של חופשת הפסח, יצאתי בלוויית 15 מנהלים ממטה יהודה ולירון סגני למסע לימודי חינוכי מרתק באסטוניה. המסע נוהל על ידי "ערי חינוך" גוף שהוקם לפני מספר שנים ומלווה רשויות ומועצות אזוריות בניהול חינוכי של מערכת החינוך, ביצירת חדשנות חינוכית, בניית חזון ואתוס חינוכי ויישומו במערכת החינוך של הרשות.

עם כניסתי לתפקיד – ובעקבות היכרות קודמת עם ערי חינוך, נכנסתי לשותפות עימם, שהולידה יצירת מיזמים רבים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים במטה יהודה, בתחומי חדשנות לימודית, פיתוח מרחבי למידה והרחבת אפשרויות הלמידה- הוראה בבתי הספר – בהתאם לנרטיב רשותי אותו זיהינו במשותף במהלך שנה שעברה.

"ערי חינוך" בהובלתו של יעקוב הכט, הרחיבו בשנים האחרונות את פעילותם גם למסעות למיד הברחבי העולם, ובמסגרת זו הצלחתי לאגן את משלחת המנהלים לאסטוניה.

אסטוניה הינה מדינה פורצת דרך בתחום החינוך, שבשנים האחרונות הגיעה למקומות הגבוהים ביותר במבחני הלמידה הבין לאומיים בתחומי המתמטיקה, המדעים והשפה.

אסטוניה הינה מדינה המכילה 1.3 מיליון תושבים בלבד, ופרושה על שטח של פי 2 ממדינה ישראל. אסטוניה (כשאר מדינות הגוש הסובייטי) – השיגה את עצמאותה בתחילת שנות ה-90 (לאחר תקופה קצרצרה של עצמאות בין שתי מלחמות העולם) ולמעשה בונה עצמה כיישות לאומית בכל התחומים בעשורים האחרונים.

לשמחתי הרבה, 15 מנהלים ממטה יהודה הרימו את הכפפה ונענו להצעתי לגיבוש משלחת חינוכית בחופשת הפסח, על חשבון זמן החופשה ועל חשבון ההכנות המשפחתיות לסדר. במשלחת התגבשו מנהלים איכותיים מבתי הספר היסודיים, והעל יסודיים, וכללו נציגות ממגזרי החינוך הדתי, הממלכתי, בתי הספר הערביים בעין ראפא ועין נקובה – ומבתי הספר הייחודיים.

לפני תיאור קצר של המסע עצמו והתובנות המרכזיות בו – רצוי לדעת שאסטוניה מקיימת מדיניות לפיה המדינה ממנת לתלמידים את כל הוצאות הלימודים מגיל גן ועד סיום תואר ראשון, ומאפשרת לתלמידים לבחור את מסלול הלימודים שלהם לאחר סיום 9 שנות לימוד את המסלול המועדף – בין האפשרות האקדמאית לאפשרות המקצועית.

מורים באסטוניה חייבים להיות בעלי תואר שני, ומשכורתם הינה משכורת מעט מתחת לממוצע המשכורות במשק. למנהלים באסטוניה יש אוטונומיה גבוהה מאוד להחליט על אופן הניהול הלימודי בבתי הספר – והם נדרשים לעמוד בדרישות הקוריקולום (תכנית הלימודים הכוללת) , ונבחנים על ההישגים. למורים יש אוטונומיה גבוהה יחסית והמערכת הניהולית ממעטת להתערב בתכניות הלימודים. ראוי לציין שמערכת הפיקוח של משרד החינוך בוטלה עם המעבר למדינה עצמאים לאחר סיום השלטון הסובייטי.

המסע ערך חמישה ימים ונערך ברובו בעיר הבירה טאלין. המסע היה מרתק, ובמהלכו נחשפנו למסגרות חינוך שונות ומגוונות, שכללו בתי ספר ציבוריים ופרטיים, חלקם ממיינים וחלקם לא. חלק מבתי הספר בהם בקרנו היוו בתי ספר להכשרה מקצועית , לאמנות ולשפות . חלק ממערכת החינוך כוללת בתי ספר 12 שנתיים (מא'-י"ב) וחלקם מופרדים – יסודיים ותיכוניים. בין השאר בקרנו גם בגן יער ייחודי במוזיאון המדע הבנוי בקונספציה חווייתית ייחודית ומהווה השראה חווייתית המפעילה את כל החושים עבור התלמידים. ראוי לציין שהביקור במוזיאון זה הינו חלק ממערכת הלימודים של תלמידי אסטוניה וכל תלמיד מבקר בו פעמיים בשנה.

כמו כן בקרנו במערכת חינוך ברשות מקומית, ליד טאלין, ומערכת חינוך מקבילה בעיר השנייה בגודלה - טארטו. נחשפנו למרכזת יזמיות, לעולם הרובוטיקה ותפקידו בבתי הספר, לניהול מערכות המידע האזרחיות ומשמעותם ובין לבין גם קצת לתרבות ועיצוב הזיכרון ההיסטורי.

ראוי לציין שאסטוניה מהווה היום מדינה פורצת דרך בתחום היזמיות ובתחום ההייטק וחלק אימננטי מתוך מערכת החינוך כולל  השתתפות שגרתית בתחרויות מדעים , מתמטיקה, רובוטיקה והומאניסטיקה במישור המקומי ובמישור הבין לאומי.

כמנהלים במערכת החינוך המטה יהודה – ניסינו לאורך כל המסע לבחון לעומק את פלא ההצלחה האסטונית בתחום החינוך, תוך עמידה על הדומה והשונה בין מערכת החינוך בארץ ובמטה יהודה לבין מערכת החינוך האסטונית.

בין לבין ניסינו לזקק תובנות באשר להבנת הפלא האסטוני – המגלם מדינה שהתנערה לפני קצת יותר מעשרים שנה מעול הקומוניזם וקמה כפיניקס "עוף החול" כמערכת חינוכית ומדינית, יזמית ופורצת דרך בתחומי הפיזה, התימז (מבחני הישגים בין לאומיים) –ומרשימה בכל קנה מידה בתחום ההישגים החינוכיים בתחומי היזמות התקשוב וההתנהלות הארגונית הכוללת.

למרות שנחשפנו לבתי ספר מדהימים מבחינת העיצוב החזותי, הגמישות הפדגוגית מרחבי הלמידה וכוח הוראה איכותי , לא התרשמתי (ובכך הסכימו עימי רוב חברי המנהלים) שהפדגוגיה עצמה, שיטות ההוראה ומתודות פורצות דרך הם הם ההסבר ל"פלא החינוכי האסטוני".

ניתן לאמר אולי שהרכיבים לתשובה זו בנויים מהכבוד העצום שהם רוכשים לחינוך ולהוראה, לשימוש המאוד מושכל בטכנולוגיות מתוקשבות, הדגש שניתן בכל המימדים ללימודי המדעים ולחווית הלמידה בהם, לחשיבות האתגר היום יומי של התלמידים במשימות ובתחרויות פנימיות ובין לאומיות בתחומי החינוך והיזמות ומבחינתי – מעל הכל – בחיבור משותף של מערכת החינוך והמדינה כולה – לסיפור ייחודי , הסיפור האסטוני, שבאורח פלא הפליא להפוך מחברה הנשלטת ע"י הענק הסובייטי ברוח קומוניסטית, לחברה שהפכה את הפירמידה, בכך שהחליטה למרות חוסר האמון הגלום בשיטת השלטון הקומוניסטי טוטאליטארי – להעניק מחדש את כל המידע והכוח הגלום בו – למדינה – מתוך תובנה שהמדינה עושה הכל (ואכן התרשמנו שהכל..!), בשקיפות ובאמון מלא לטובת האזרח, בתמיכה בו , ובהעשרת מערכת החינוך תוך מתן שוויון הזדמנויות לתלמיידם ולאזרחים לפרוח.

התלמידים, המורים, האזרחים משדרים סיפור אחר מרוב המדינות שאני מכיר, של מדינה קטנה, הנותנת אמון מלא באזרח בכדי לרתום את יכולותיו ומשאבי המדינה – לפריחת הפרט שתחזק את משאבי הכלל.

כל מסע חינוכי הינו מסע שנועד להכיר ולהיחשף לעולמות אחרים – אולם לא פחות מכך – להתבונן פנימה ובלחון לעומק את המערכת ממנה אנו באים ובה אנו פועלים מתוך כוונה להרחיב את גבולות הדימיון ולנסות לשפר ולטייב את מערכות החינוך בארץ על סמך התובנות שלינו נחשפנו – בהתבוננות פנימית וחיצונית במהלך הביקור באסטוניה.

ובין לבין, מתוך התבוננות במערכת האסטונית ע"פ הרבדים להם נחשפנו  הצלחתי ביחד עם חברי המנהלים להכיר ולהוקיר גם את אנשי החינוך בארץ, את המערכת הערכית חברתית בבתי ספר רבים המדגישה את העשייה למען הכלל, את המציאות המורכבת של העשייה בארץ המתמודדת עם מערכת  הטרוגנית, בעלת פערים גדולים, (בניגוד לאסטוניה למשל) , המשקפת כיום נרטיבים רבים וגיוון עצום, ומאותגרת באתגרים שאין בהם את הפריבילגיה האסטונית כרגע לייצר מאפס נרטיב חדש - אלא נדרשת להתמודד עם מציאות קיימת, מבנית, מוסדית, בירוקרטית ארגונית שיוצרת אתגר מורכב בהרבה עבור מורי מנהלי ישראל בשטח. ומתוך כך יכול להיות שניתן לבחון בקרב מעצבי המדיניות אפשרויות לשינוי תודעה חינוכית ולאימוץ מודלים להצלחה ולשיפור המערכת בהתאמה לתרבות ולחברה בישראל.

באופן אישי - בהבנתי שמערכת הרגולציה, הפיקוח, האכיפה הביורוקרטיה הינה חסם לא פשוט להצלחת פריצת דרך חינוכית, וככל שנשכיל להעצים את המורים, המנהלים, ולהפנות משאבים בכדי לאפשר אוטונומיה פדגוגית והכשרה משמעותית יותר, תוך שינוי המנעד בין שעות הכנה לשעות הוראה, כך נטיב  עם מערכת החינוך שלנו ונייצר עבור המורים המחנכים והמנהלים סביבת הצלחה תומכת יותר להמשך פריצת הדרך החינוכית המתקיימת בארץ ובמטה יהודה בשנים האחרונות.

ובעיקר חזרתי עם המון סימני שאלה, בשיתוף צוות מנהלים איכותי ומופלא ממטה יהודה שחווה עימי את המסע, ובידיעה שגם מי שלא הסתייע בידו להצטרף למסע ממנהלנו – יהיה חלק מעיבודו וימשיך לקיים עם פורום המנהלים שלנו - תהליך של חשיבה ולמידה מתמדת לטובת שיפור הווית החינוך במקומותינו – לפרט (התלמיד, על כל גווניו....) ולהעצמת המורים המחנכים ומובילי החינוך בשטח.

ונשארו המון שאלות באשר לרלוונטיות ההשוואה בין חברה הומגנית להטרוגנית, לחינוך המקצועי בארץ שכמעט נעלם, לאיכויות הלמידה וההוראה וחשיבות החוויתיות ויזמות הגלומה בה, למקום החברתי ערכי שלכאורה נעדר ממערכת החינוך האסטונית, לאקלים החינוכי המדהים שראינו שם (בשונה מאוד מחלק גדול מבתי הספר בארץ) ולהסברים לגבי ההבדלים ....ולמתן מענה ראוי לכל הרבדים והגוונים של תלמידינו.

אני מודה מקרב לב לניב ויזל מ"מ ראש המועצה ובבני אלירז מחזיק תיק החינוך , ולהנהלת המועצה והמליאה שאפשרו לי לממש עם שותפי המנהלים את חלום מסע הלמידה החינוכי המשותף – בתקווה שנצליח להמשיך ולהעצים באמצעותו את מערכת החינוך המיוחדת והאיכותית שיש לנו במטה יהודה כיום.

סיור לימודי של מנהלי מטה יהודה באסטוניה