מתרגלים דיאלוג

תערוכה חדשה המוצגת בימים אלה במרכז לאמנויות 'יד חריף' יוצרת דיאלוגים ושיח בין אמנים, תושבי מטה יהודה, ובין תלמידי המחלקה לאמנות. התערוכה נפתחה ב-26 בינואר בהשתתפות תלמידים, אמנים, הורים ובני המשפחות.

"המיצגים בתערוכה מלאי תוכן ומשלימים האחד את השני בזכות החיבור בין האמנים לתלמידים", מסר מנהל 'יד חריף', טל בן-אור. "התערוכה נולדה מתוך רצון וחשיבה לתת לתלמידי המחלקה לאמנות התבוננות עמוקה יותר לתחום. אמנות אינה רק חוג המתקיים אחר הצהריים אלא דרך ומהות. הדיאלוג עם האמנים אף המחיש להם את המשמעות שלהם בתחום היצירה".

"תהליך בניית התערוכה החל משלב הרעיון ועד לפתיחת התערוכה היה קסום ומרגש", אמרה לימור אליאס סינואני, מנהלת המחלקה לאמנות. "בתוך שיעורי האמנות אנו עושים תרגילים ללימוד טכניקות, חומרים ומושגים. את התרגילים חשפנו בפני האמנים שהתחברו לעבודות התלמידים ופתחו בפניהם את עולמם האמנותי, בעזרת החומר והיצירה עמם הם עובדים".

 

על הדיאלוגים

אמן הברזל אלי מור יוסף מקיבוץ הראל יצר אופניים מברזל בדמות האופניים שהמציא האנגלי ג'יימס סטארלי (James Starley) בשנת 1870, אותו דגם האופניים 'פני-פרת'ינג' בעלי הגלגל הקדמי הגדול במיוחד. לצד אופניים אלה עומדות עבודותיהם של תלמידי רישום וציור משלוחת גיזו ב'זום האוט'. התלמידים ציירו את חלקי האופניים ונוצר דיאלוג של השלם על חלקיו, החדש מול הישן.

אולה ברנר, אמנית זכוכית ממושב אביעזר, פיסלה בקבוק מזכוכית אך הבקבוק רחוק מהגדרת הבקבוק ואינו יכול להכיל נוזלים. כך גם ציוריהם של תלמידי רישום וציור שמבטאים למעשה אשליה ולא את הדבר האמיתי, בדיוק כמו הציור 'בגידת הדימויים' של הצייר הצרפתי, רנה מגריט.

יהודית יונגרייס, אמנית קרמיקה מנווה אילן, יצרה גוף תאורה מקרמיקה. צורתו כירח וייחודו הוא הצל הנופל לכל עבר, חגיגה של עיטורים המקשטים את הרקע. סביב האובייקט תלויים פסלי חרקים של תלמידי  פיסול בנייר, שלוחת גיזו. הדיאלוג נע סביב השאלה האם חרקים נמשכים אל האור. יש הסוברים שהירח מאפשר לחרקים לנווט, כך שאור מלכותי פוגע בניווט החרקים ולכן הם חגים סביב מקור אור במעגלים.

משה כץ, אמן פלדה ממושב גבעת ישעיהו, פיסל חתולי פלדה ברכות. הפסלים מראים חתולים במצבם הטבעי. החתולים ללא עיניים אך המבט יכול להיות לכל כיוון, וללא צבע, אבל האור שנופל על הפלדה משנה את גוון החתולים בזכות הברק של הפלדה. כץ יצר דיאלוג נוסף עם תלמידי רישום וציור משלוחת נחושה. התלמידים ציירו ציפור במעופה וכץ הנחית אותם לקרקע לרגע של מנוחה. למרות שהן על הקרקע, ציפוריו נראות בהקפאה של תנועתן בדרך לפרוש שוב את כנפיהן. הדיאלוג שנוצר מראה את היופי שבמעוף הציפור ואת היכולת המרשימה של הציפור להתרומם בשבריר שנייה.

נפתלי הדר, אמן פלדה מרמת השרון, מציג חתולים הנראים מאוירים שצוירו בקו אחד ללא הרמה של העיפרון. החתולים צבעוניים ועם מבט חודר לצופה. מולם, ציוריהם של תלמידי רישום וציור מ'יד חריף' על חתולים בעלי עיניים עם מבט חודר, עמוסי גוון וצבע. הדיאלוג מתאר יחסים של צבעוניות  והתייחסות לצופה דרך המבט.

יאיר בשן, תלמיד כיתה י"ב מקיבוץ צרעה, יצר פס קול עבור תלמידי החוג לסיפור דרך מצלמה. יאיר הפריח רוח בתנועה עם הקול ויחד יצרו כולם קולנוע.

טוביה רז, צייר ממושב גבעת ישעיהו, מציג בתערוכה ציור המתאר תחושה של בדידות ובה שלוש דמויות הניצבות זו ליד זו, אך לכל דמות עולם פנימי אחר. הדמות הרביעית, הליצן, לא מצליחה לחבר את הסיפור וליצור שיח אחר. לידם הוצבו הרובוטים של תלמידי החוג לנגרות, נטולי תחושות ורגשות. התלמידים הוסיפו להם חיוך ולב.

נעמי סמפסון, ציירת ממושב שריגים, מנהלת דיאלוג עם הרובוטים. סמפסון מציירת ציורים מופשטים שכל הנחת צבע יוצאת ממקום המבטא רגש ומחשבה וכך יוצרת תנועה בתוך בציור, ומתפתח דיאלוג של שיח על רגשות ותחושות.

פלורה רובנר, ציירת ממושב גבעת ישעיהו, מציגה בתערוכה ציורים מתוך עולם הפנטזיה; נוף בתים מכושף, שעון ללא מחוגים ורכבת שחוצה ציור לשניים. הציורים מבטאים עולם של דמיון ומציאות שיוצרים דבר חדש, חלום. כך גם  בספרו של לואיס קרול, 'אליס בארץ הפלאות'. מתוך ספר זה תלמידי פיסול בנייר  פיסלו את דמות הארנב. הדיאלוג שנוצר בין הארנבים של חוג פיסול בנייר לציוריה של פלורה הוא למעשה פרק חדש, השעון ללא מחוגים יעמיד את הארנב במצב אחר, הסקרנות לעלילה תקבל תפנית חדשה.

יעל ראובני, אמנית קרמיקה ממושב גבעת ישעיהו, מציגה קערה מעוטרת זהב וסביבה קערות קטנות. האמנית לקחה את התכשיט ותרגמה אותו למוצר אחר.
היא השתמשה בתכשיט שעשו תלמידי חוג פיסול. התכשיטים, כמקור השראה, עומדים זה לצד זה בשלמות צורנית מדהימה. הדיאלוג שנוצר הוא הגדול מול הקטן, שני מיצגים שימושיים שמדברים באותה שפה צורנית וצבעונית.