תכנית מתאר כוללנית; הקמת מכללה אקדמית אזורית לתיירות

מטה יהודה עם הפנים ל-2035

תכנית מתאר כוללנית; הקמת מכללה אקדמית אזורית לתיירות

הוועדה לתכנון אסטרטגי במועצה אזורית מטה יהודה התכנסה בשבוע שעבר למפגש שיא, פרי עבודה בת שנה של צוותי עבודה שהציגו את החזון המועצתי ל-20 השנים הבאות בנושאים כגון חינוך, טכנולוגיה, תכנון ופיתוח, רווחה וקהילה.

ציון דרך משמעותי לעבודתה של הועדה לתכנון אסטרטגי במועצה אזורית מטה יהודה. ביום חמישי שעבר (7 ביולי) התכנסו צוותי העבודה של הוועדה בראשותו של פיני תורן למפגש שיא, במהלכו הציגו את החזון המועצתי ל-20 השנים הבאות, בעקבות תהליך עבודה שנמשך כשנה, תוצר נוסף של שיתוף ציבור במטה יהודה. בהובלת מנהלי האגפים גיבשו צוותי העבודה ובהם נציגי הציבור, תכניות בנושאים כגון חינוך, פיתוח ותשתיות, רווחה וקהילה, תכניות אשר הוצגו במהלך המפגש בידי המנהלים.

את המפגש פתח מ"מ ראש המועצה ניב ויזל שבירך את מנהלי האגפים על עבודה מקצועית ורואה פני עתיד. "מטה יהודה נמצאת בתהליך של העצמה בשלוש רמות, ברמת מועצה, ברמת יישובים, וברמת הפרט", אמר ויזל. "אנו גאים להציג היום חזון ויעדים שמהווים בסיס לפעילותה של המועצה ב-20 השנים הבאות. תודה לכולכם".

"זה אירוע מכונן במטה יהודה", הוסיף פיני תורן, יו"ר הוועדה. "הוצגו תוצרים ברמה מאוד גבוהה, בתהליך שיתוף ציבור לו שותפים כ-60 מנהלים ועובדים במועצה. הגדרנו חזון לעשרים השנים הבאות במטרה להתוות את הדרך ולהוביל את מטה יהודה קדימה בכל תחומי החיים".

בקרוב יוצגו התוצרים בפני 300 חברי מליאה, חברי וועדים מקומיים וחברי וועדי אגודות בסמינר הוועדים השנתי שתקיים המועצה, במטרה להוציא אל הפועל את שלבי הפעילות הראשונים של כל תכנית כבר בשנת 2017.

 

הגדרת יעדים

כאמור, פעלו בשנה החולפת צוותי תכנון אסטרטגי במסגרת תהליך של שיתוף ציבור ובמספר תחומים, וכל וועדה הציגה את מסקנותיה וחזונה.

חינוך. צוות חינוך בראשותה של ראש מינהל חינוך שרונה בר-נס, הורכב מאנשי מקצוע ומנהלי בתי ספר במטה יהודה, בחר להציב כיעד אסטרטגי הקמת חממות (מרכזים) לפיתוח יזמות חינוכית ומנהיגות. במסגרת הצעה זו יוקמו החממות בקריות החינוך ברחבי המועצה לשם העצמת צוותי ניהול, חינוך והוראה. חממה היא מרחב למידה לפיתוח יזמות חינוכית ומנהיגות רב- מערכתית, מקום המעודד יצירתיות, פיתוח רעיונות, העזה, אקטיביות ומצוינות, קידום יזמות ויוזמות חינוכיות במערכת והתמקצעות של ציוותי חינוך. במקום יהיו למידת עמיתים, למידה של מורים ממורים עמיתים, פיתוח מיומנויות של מנהיגות רב מערכתית באמצעות סדנאות. המועצה תלווה את התהליך באופן מקצועי פרטני משלב פיתוח הרעיון ועד יישומו, תוך תקצוב מותאם לקידום יוזמות חינוכיות והקמה פיזית של חממות ומרחבי למידה.

יעד אסטרטגי נוסף שהוצג בתחום החינוך הינו הקמת מכללה אקדמית אזורית ראשונה מסוגה בישראל שתעניק תעודות ותארים בתחומי קיימות, ייננות ותיירות, המאפיינים את מטה יהודה.

פיתוח כלכלי. הצוות, בראשותם של יוני אלמוג, מנכ"ל החברה הכלכלית מטה יהודה ומשה אוחיון, גזבר המועצה, התווה שלושה יעדים אסטרטגיים מרכזיים: מועצה כלכלית, העצמה כלכלית של יישובים, העצמה כלכלית של הפרט. בין הנקודות שהועלו על הפרק ניתן למצוא את הרחבת מקורות ההכנסה של המועצה באמצעות מיזמים ושיתופי פעולה, פיתוח אזורי תעשיה, עידוד שותפויות עסקיות בין יישובים, פיתוח מקורות תיירות, הקמת מאגרי מים ופיתוח תשתיות לצורך יזמות פרטית. ברמת העצמה כלכלית פרטית המועצה מעודדת פרטים ליזמות באמצעות הסרת חסמים סטטוטוריים, הכוונה עסקית, יעוץ ולווי עסקים, קורסים, תמיכה, הנחות לעסקים ועוד.

קהילה. הצוות, בראשותה של מנהלת אגף הרווחה, דפנה בירן-אשתר, הציב יעד להקמת שלושה מרכזים אזוריים, ובכל אחד מהם פיתוח מרכז ספורט ובריאות הכולל בריכת שחיה, חדר כושר, סאונה, ג'קוזי, חדרי טיפולים, מלתחות מקלחות. כמו כן, אולם כנסים, כיתות לסדנאות וחוגים, חדר מחשבים, קפיטריה, שירותים, מרפאה, חדרי טיפולים שונים, מטבח, משרדים ומחסנים. זאת תוך פיתוח מודל כלכלי וגביית דמי חבר שיאפשרו את קיום הפעילות.

כיעד נוסף הוצב מתן כלים ליישום התכנון והפיתוח במועצה עבור היישובים והתושבים תוך יצירת תכנון מתואם עם החלטות רשות מקרקעי ישראל, וידוא של תכנון מאפשר פיתוח, יצירת מנגנון הידברות מועצה-ישוב-תושב, יצירת כלים של העצמה קהילתית לטובת מימוש התכנון, ניהול חדש של מרחב המועצה על פי אשכולות, אפיון תחבורה וסוגי יישובים.

תרבות וחברה. הצוות, בראשותה של שלהבת מרכוספלד, הציב יעד להקמת חמישה מרכזים קהילתיים, סמוך לבתי הספר, שיתאימו את פעילותם לאוכלוסיות וגילאים שונים ובהם ילדים, נוער, צעירים ומבוגרים. המרכזים יכללו פעילויות כגון צהרונים, קייטנות, חוגי ספורט, מדעים ואמנות, ספרייה ניידת ומופעים לגיל הרך, הכנה לצה"ל, שיעורים פרטיים, מועצת נוער, הכשרה לשכבות הדרכה ותכניות ייחודיות, קורסי פסיכומטרי, חבורות זמר, בתי מדרש, יוזמות פרטיות, תרבות מבוגרים, הכשרה לסיירות הורים.

קיימות. הצוות, בראשותו של מנהל האגף לשיפור פני הכפר, משה סוויסה, גיבש תכנית אסטרטגית לקיימות שתופעל במקביל בכל התחומים והאגפים באמצעות תכנון, רגולציה וחינוך. שלושת הצירים יהוו מסגרת מכוונת ותומכת ליישום מדיניות ואורחות חיים של קיימות במטה יהודה. מבחינת רגולציה יותאמו תקנות, נהלים וחוקי העזר ויבוצע תגבור של יועצים משפטיים לתחום הקיימות. כמו כן, תותאם רפורמה לעסקים על פי סטנדרטים של כלכלה ירוקה ובנייה ירוקה; יבוצעו שנויים ברישוי ותקנים ומיתוג באמצעות 'תו ירוק', ויוסדר ניהול השטחים הפתוחים כולל שטחי מרעה, גידור, מעיינות, הקנית סמכות אכיפה  ומורשת נוף. התכנון עוסק בארבעה תחומים עיקריים ובהם תכנית מתאר, תשתיות ומבני ציבור, היתרי בניה ותכנון חקלאי. כמו כן יושם דגש על חינוך והסברה, ובכלל זאת, עבודה רציפה ומתמשכת בגני הילדים ובתי הספר, הטמעת הרגלי חיסכון וצריכה, ושמירת הטבע. כמו כן, שינוי מערך והרגלי ההסעות וחיזוק תחבורה ציבורית, הכשרת כוח אדם חינוכי  מקצועי בתחום הקיימות, השתלמויות לתושבים ואנשי מקצוע בתחומי בנייה ירוקה, כלכלה ירוקה, חקלאות בת קיימא ושימוש בטכנולוגיות מקיימות ומתקדמות. עוד יבואו לידי ביטוי פעילויות לקידום בריאות הציבור - שבילי הליכה ואופניים, תזונה נכונה ופעילות ספורטיבית.

תכנון ופיתוח. הצוות, בראשותה של מהנדסת המועצה, מיכל נאור-ורניק, הציב שלושה יעדים מרכזיים: תכנית מתאר כוללת כבסיס לתכנית האסטרטגית, הגדרת מאפיינים לתכנון, פיתוח ושימור הצביון הכפרי במטה יהודה כמועצה חקלאית ותיירותית, כלים ליישום התכנון והפיתוח במועצה לטובת היישובים והתושבים. בכלל זאת, אישור תכנית מתאר כוללנית בתוך שנתיים, ואישור נדבך ראשון לתכנית לתיירות וחקלאות בתוך שנה, הכנת פרוגרמות לתכנון ופיתוח והשלמת תכניות מפורטות לכלל היישובים, התחדשות מרכזי יישובים, תכנון ופיתוח מוקדי תיירות מועצתיים, תכנון ופיתוח אזור תעשייה ותעסוקה ראשי, שילוב פרוגרמות של כל אגפי המועצה והטמעתן בתכנית, הסמכת הוועדה המקומית כוועדה עצמאית.

טכנולוגיה. התכנית הוצגה על ידי סיון כהן טופל, מנהל מוקד המועצה, ובה מספר יעדים אסטרטגים: שדרוג ההנגשה של שירותי המועצה והמידע אודותיהם, באמצעות שימוש בטכנולוגיה כמנוף לפיתוח וטיפוח התושב כלקוח בכל תחום וכל גיל; אוטומטיזציה מרבית של תהליכי אספקת השירותים לתושב;

טיוב מתמיד של תהליכי קבלת ההחלטות ותהליכי פיתוח השירותים באמצעות שיתוף המועצה על ידי התושב בצרכיו, כצרכן שירותים באופן ישיר ועקיף; שיפור יחס עלות-תועלת של אספקת השירותים וצריכתם.