בית הקברות של המושבה הר-טוב
המושבה הר-טוב הוקמה בשנת 1895 על אדמות הכפר הערבי ערטוף על ידי אגודת "אחים לישוב ארץ ישראל" מבולגריה.
בשנים הראשונות לקיומה נקברו תושבי הרטוב בהר הזיתים בירושלים.
מאוחר יותר הוחלט להקים בית קברות במעלה המושבה (כיום נחם) ולכך הוקצו שני דונם, בהם נקברו נפטרי המושבה עד לשנת 1927.
בעקבות חילול הקברים על ידי תושבי הכפר הערבי הסמוך הקימו תושבי הר טוב בית קברות חדש אשר היה ממוקם בתחתית המושבה (כיום בתוך אזור התעשייה הר-טוב).
במקום 26 קברים.
בין הנקברים:
- רחל בן בשט שהייתה הנפטרת הראשונה ונקברה בשנת 1928.
- בכור ישראל גירון- שהיה ראשון העולים להר-טוב ושימש כמוכתר הראשון של המושבה. לפני צאתו מבולגריה נולד לו בן, מאחר שהיה בידו כרטיס לאונייה, סרב לדחות את עלייתו עד לאחר הברית, נטל את ביתו בת ה 14 ועלה עימה ארצה. בנר שביעי של חנוכה תרנ"ו (דצמבר 1895) דרכו רגליו על אדמת הר-טוב.
- מנחם בן נסים כהן – נרצח ב- 1939 ע"י פורעים ערבים בדרכו להתארס עם בחירת לבו.
- רבקה, רחל ויצחק לוי- בין הקברים מתנשא קבר גבוה, זה קברם של שלושת בני משפחת לוי (בעל, אישה ובת) שנפטרו תוך זמן קצר.
יצחק לוי היה שנים רבות מוכתר המושבה. נודע בקשריו הטובים עם השלטונות העות'מאניים ועם השכנים הערבים. היה מעורב ברכישת אדמות חולדה, ובפתרון סכסוך קרקעות עם ערביים שהתגוררו בשטחי כפר אוריה. אשתו רחל עלתה ראשונה להר-טוב יחד עם אביה בכור ישראל גירון.
בקיץ 1948 נפגע הקבר מפגז שנורה ע"י כוחות צה"ל, שכבשו את האזור ושחררו את המושבה הר-טוב. המצבות השבורות הוחלפו באחרות. ליד הגדר, סמוך לקבר ניתן לראות את המצבות המנותצות.
רחל ואברהם מרכוס - ליד שער הכניסה לבית העלמין ישנה מצבה משותפת של השניים שלא ידוע מי הם. ייתכן, שהם היו תושבי בית שמש .